קטגוריות
מאמרים

מתגרשים וחוזרים – מה הדין כשבני זוג מתגרשים וחוזרים לגור יחד?

התגרשתם וחזרתם או המשכתם לחיות יחד? דעו מה מצבכם המשפטי, מבחינת הדין האזרחי והדתי.

זוג המחליט להתגרש עושה זאת בשני דרכים: באמצעות הסכם או במסגרת תביעות לערכאות המשפטיות.

הגירושין דה פקטור נעשים בבית הדין הרבני או במסגרת דתית אחרת – הכל תלוי בדתם של בני הזוג וכמו כן באם הנישואים היו אזרחיים.

מה קורה אם אותו זוג אשר קיבל את גט הפיטורין מבית הדין הרבני מחליט להמשיך להתגורר יחד, בלי טקס הנישואין עצמו? מה הדין אומר על כך? כיצד על בני הזוג לנהוג במהלך המצב החדש?

הדין האזרחי

הכוונה לבתי משפט לענייני משפחה. אין חיקוק מיוחד עבור מצב זה של זוג החוזר או ממשיך להתגורר יחד לאחר החתימה על הסכם הגירושין או לאחר מתן פסקי הדין בתביעות השונות.

בהנחה כי מצבם המשפטי של הזוג הוסדר בעת הגירושין, ההסכם אשר הגיעו אליו הצדדים במהלך הליך הגירושין הינו בתוקף, גם אם בני הזוג החליטו להמשיך ולחיות תחת קורת גג אחת.

דהיינו, מבחינת החוק, ההסכם או פס"ד שרירים וקיימים אלא אם כן נוצר מצב משפטי שונה אשר בני הזוג מעגנים אותו בהסכם השונה הוא מהסכם הגירושין.

לדוגמא: הסכם חיים משותפים.

במעשה, ברור כי בני זוג אשר חיים יחד, לאחר הגירושין, לא יפעלו למימוש ההסכם או לפחות את חלקו.

אך על בני הזוג להבין כי מבחינה משפטית, ההסכם הוא בר תוקף משפטי ומחייב לכל דבר ועניין.

במידה וחפצים הם כן לחיות יחדיו, מומלץ מאוד לעגן את החיים המשותפים, במידה ואינם מעוניינים בנישואים פעם שנייה, בהסכם חדש בעל תוקף משפטי אשר יגבור על ההסכם הקודם או על פסק הדין אשר ניתן לנושאים השונים.

במידה ויחליטו הצדדים להשאיר את המצב כפי שהוא, מבלי לעשות דבר, עליהם לקחת בחשבון כי בכל עת אחד הצדדים יכול לפעול למימוש ההסכם, באופן חד צדדי, למרות החזרה לחיים משותפים.

הדין הדתי

בהתייחס לדין הדתי לגבי יהודים:

ישנה חזקה כי ש"אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות", דהיינו, בני זוג אשר מתגרשים וחוזרים לקיים יחסי אישות – ישנו צורך ב"גט לחומרא".

כלומר, במידה ובני הזוג, אשר חזרו לחיות יחד לאחר הגירושין, מחליטים להיפרד (והפעם, כנראה, סופית), עליהם לעבור בבית הדין הרבני סידור גט נוסף וזאת כי הינם מבחינת "ספק נשואים" וכל עוד הינם כאלה, לא יוכלו להנשא בעתיד לאדם/אישה אחרים.

מה הוא גט לחומרא?

גט אשר נדרש על דרך ההחמרה. אין עריכתו שונה ממתן גט רגיל.

יחד עם זאת, מעיון בהחלטות של בתי דין רבניים בנושא זה, לא נוהגים הם לקבוע קביעות לגבי ההשלכות של גט לחומרא על תקופת החיים המשותפים לאחר הגירושין

כלומר, בתי הדין הרבניים אינם נוהגים לקבוע באם החיים המשותפים, לאחר הגירושין, יחשבו כחיי נישואין לכל דבר או עניין אשר יש לכך השלכות לנושאים רכושיים.

הבאת ילדים בתקופת החיים המשותפים

נשאלת שאלה נוספת – מה הדין לגבי הילדים אשר עלולים להיוולד לאחר הגירושין, בתקופת החיים המשותפים?

לגבי הדין האזרחי – אין משמעות. יחד עם זאת, במידה ונוספו ילדים או הגיעו ילדים בתקופת הזמן של החיים המשותפים, גובר הצורך בהגעה להסכם כי יש מקום לקבוע את מזונות אותו קטין והסדרי ראייה ומשמורת. הסכם הגירושין הרי אינו תקף לגבי אותם ילדים אשר נולדו לאחר הגירושין.

הדין הדתי – אין משמעות מיוחדת.

לסיכום

חיים משותפים לאחר גירושין יכולים להוביל להשלכות משפטיות במידה ובני הזוג אינם מעגנים את המצב החדש שנוצר ביניהם בהסכם משפטי.

במסגרת הדין הדתי – יהיה צורך בהסדרת הנושא בבית הדין הרבני באמצעות גט נוסף.

בכל מקרה, ישנה חשיבות גדולה מאוד בהיוועצות עם עו"ד המבין בנושאים אלו עוד במהלך החיים המשותפים ולא לחכות לקרע, חס וחלילה, בין בני הזוג אשר עלול להוביל לפעולות חד צדדיות במסגרת הסכם הגירושין הישן או במסגרת פסקי הדין אשר ניתנו לבני הזוג במסגרת הליך הגירושין. 

 
שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל – פורום דיני משפחה
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
קטגוריות
מאמרים

המשמעות של להתגרש בהריון

החלטתם להתגרש? האישה בהריון? מצב לא פשוט. עליכם לדעת מה ניתן לעשות, כיצד עליכם לפעול ומה היא הדרך הטובה ביותר.

ההחלטה להתגרש כאשר האישה בהריון הינה החלטה, אשר ייתכן אף קשה יותר על בני הזוג.

אין המדובר רק על העומס הרגשי על האישה – לעבור הריון, לידה וגידול של תינוק כמעט ולבד – 

אלא מדובר בהחלטה אשר טומנת בחובה השלכות כבר במהלך ההריון ויש לדעת מה ניתן לעשות וכיצד על הזוג לפעול על מנת ואף אחד מן הצדדים לא יפגע יתר על המידה.

הצורך ההכרחי בהגעה להסכם גירושין

זוג אשר עומד בפני גירושין כאשר האישה בהריון – יש צורך חיוני של ממש בהגעה להסכם אשר תטמון בחובה נושאים, כגון: מזונות לקטין אשר יוולד, הסדרי ראייה עתידיים, הסדר תשלום עבור בדיקות ועוד.

אמנם ניתן להגיש תביעות אך קשה יותר לביהמ"ש (ולמרות ואין הדבר בלתי אפשרי) להגיע להחלטות בגין מזונות עתידיים והסדרי ראייה עתידיים.

ועל כן, הסכם לזוג כזה חייב לעגן בתוכו, כאמור, את כל הנושאים אשר פורטו לעיל תוך התחשב במצב העדין של תינוק רך אשר אך זה נולד וכיצד מנהלים הסדרי ביקור אשר לא יקפחו את האב מחד אך ישמרו גם על התינוק ועל סביבה בטוחה בהתחלה מאידך.

כמו כן, יש צורך בהסדרת מתן הגט תוך הבנה כי בית הדין הרבני, במידה ומוגשת תביעת גירושין (להבדיל מבקשה מוסכמת של בני הזוג לגירושין) – מבקשים מהצדדים לחכות לאחר הלידה.

מזונות, הסדרי ראייה ומה שביניהם

 יש לקבוע סכום מזונות עבור הקטין, אשר עדיין לא נולד אמנם, אך מרגע היוולדו, יהיה צורך לזון אותו.

אמנם קביעת סכום עתידי הינה קשה – אין אסמכתאות אשר ניתן להישען ולהסתמך אשר מוכיחות הוצאות דה פקטור.

יש לקחת בחשבון כי הוצאות של רך נולד הינן הוצאות גבוהות ויש לשקפן נכונה בסכום המזונות לקטין.

בנוסף, במידה ואין הסכם, תוכל האישה, כבר במהלך ההריון להגיש תביעה למזונות עבור עובר. אמנם תביעות מסוג אלו אינן שכיחות אך בית המשפט ידון בכובד ראש תוך מתן פסיקה נכונה אשר לא תקפח אף אחד מן הצדדים.

הסדרי ראייה – על הצדדים להבין כי הסדרי ראייה לגבי קטין/תינוק אשר אך נולד הינם הסדרים מיוחדים וזאת כי ברור שלא ניתן לשלב לינה ו/או הסדרים רחבים בחודשים הראשונים ואולי אף בשנה – שנה וחצי הראשונות לחייו של התינוק.

יש לגבש בהסכם הגירושין מתווה נכון, ויש אולי מקום אף להתייעץ עם אנשי מקצוע לא משפטנים אשר יוכלו לתת חוו"ד טיפולית לגבי הטוב ביותר עבור תינוק/רך אשר רק נולד והסדרי ראייה.

הסדרי הראייה יהיו מדורגים כך שלכל תקופת חיים של הקטין – יהיו את ההסדרים המתאימים לה כי הרי ברור שהסדרים המתאימים לגיל תינוק, אינם מתאימים לגיל שנתיים וכך הלאה.

השתתפות כספית בבדיקות במהלך ההריון – האישה בהחלט יכולה לבקש השתתפות כספית מצד האב בבדיקות אשר נערכות במהלך ההריון.

כיום כל הבדיקות יכולות להתבצע במסגרת קופת חולים, במידה וישנם ביטוחים משלימים, אך עדיין עלותן יכולה להגיע לכמה מאות שקלים ועל כן בהחלט יש מקום לאב לשאת במחצית תשלום בדיקות אלו.

במידה והאב לא יסכים, ביהמ"ש יכול לחייב אותו לשלם זאת, הכל במסגרת תביעת מזונות.

הגירושין בבית הדין הרבני

גירושין עצמם, מבחינת ההלכה היהודית, הם בהחלט מותרים. יתר על כן, בתי הדין הרבניים וכמו כן בתי משפט לענייני משפחה אינם עומדים בדרך לגירושין ואינם מערימים קשיים על הזוג אשר מחליט להתגרש וזאת בהתחשב במעמסה הרגשית/הנפשית הלא פשוטה על בני הזוג, במיוחד כאשר האישה נמצאת בהריון – אין ספק כי הלחץ גדל פי כמה מונים.

יחד עם זאת, בית הדין הרבני לוקח בחשבון את הלחץ והמצב ההורמונאלי הלא פשוט בו נמצאת האישה, החרדה לקראת הלידה ולכן לעיתים, בתי הדין הרבניים מבקשים לדחות את תביעת הגירושין עד לאחר הלידה, וזאת אולי בנסיון להשכין שלום בית בין בני הזוג.

ועל כן, יש לקחת חשבון נתון זה בעת הגיע הזוג לבית הדין הרבני.

אם ישנה בקשה בהסכמה לגירושין עם הסכם חתום – בית הדין הרבני לא יערים קשיים.

במידה ומוגשת תביעה לגירושין (מצב בו אחד מבני הזוג אינו מוכן להתגרש ומאלץ את הצד השני להגיש תביעה מסוג זה) – כאן בהחלט בית הדין יכול לעכב את הדיונים בתביעה עד לאחר הלידה.

בכל מקרה, במידה ואכן נערך טקס הגירושין במהלך הריון האישה, ההלכה היהודית קובעת "תקופת צינון" בת שלושה חודשים ממועד כניסת תוקפו של הגט עד להיתר קיום יחסי אישות של האישה עם גבר אשר אינו גרושה, זאת על מנת למנוע מצבים בהם תתעורר מחלוקת לגבי זהות אבי התינוק.

לסיכום

גירושין במהלך הריון טומן בחובו מספר נושאים אשר הינם בעלי ייחוד לתקופה רגישה ועמוסה מסוג זה.

על בני הזוג להחליט בראש ובראשונה באם הם הולכים בדרך של הסכם – החלטה אשר יכולה להקל משמעותית על שניהם, במיוחד בתקופה לא פשוטה אותה הם עוברים.

באם אחד הצדדים מעוניין בגירושין והצד השני לא –  ההליך המתאים הוא תביעות כאשר בתי משפט לענייני משפחה ובתי דין רבניים מתחשבים בהליכים אשר עוברים הזוג בתקופה רגישה זו.

לשם הגעה לסיום נכון ומקל, במידה ושני הצדדים מסכימים על כך, של הליך הגירושין כאשר ישנו הריון, יש הכרח גדול בליווי של עורך דין.

 
שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל – פורום דיני משפחה
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
למקור המאמר
קטגוריות
כתבות מאמרים

ערעור: מדוע ישלם הבעל מזונות מעל משכורתו

קטגוריות
כתבות מאמרים

עדות במחלוקת

קטגוריות
מאמרים

האם יש סיכוי לגירושין בהסכמה? אם כן, כיצד?

התשובה החד משמעית לשאלה היא כן! במאמר זה אפרט מה הם השלבים לקראת כניסה להליך גירושין בהסכמה וכיצד מנהלים זאת בצורה הנכונה ביותר.

ההחלטה על פרידה/גירושין

ההחלטה על פרידה/גירושין יכולה להגיע מכוונו של אחד מבני הזוג או על ידי שני בני הזוג.

כך או כך, ההגעה להחלטה חשובה לאין שיעור מכמה סיבות:

א. מעבר תודעתי על הכניסה להליך הגירושין – ההחלטה עצמה הינה מאוד קשה. גם אם היא נכפית על צד אחד וגם כאשר היא מגיעה מתוך הכרה מלאה וברורה כי הנכם מעוניינים להתגרש. כאשר הצדדים מחליטים על סיום מערכת היחסים, כפי אשר הכירו עד היום והעברת התא המשפחתי הקיים להרכב משפחתי מסוג אחר – יש חשיבות עליונה לשינוי תודעה. אין זה אומר כי שינוי תודעתי לוקח יום-יומיים. מאוד תלוי בנפשות הפועלות (בבני הזוג, כמובן). אך מגמת השינוי מתחילה והיא חשובה להתמדה בהחלטה הראשונה להתגרש ומכניסה נכון את בני הזוג למסלול של גירושין בהסכמה.

ב. הערכות מוקדמת – יש להיערך נכון לקראת הליכי הגירושין בהסכמה. כאשר בני הזוג נערכים באמצעות ידע (אינטרנט יכול להוביל לידע רב בנושא הגירושין), מימון, יידוע חברים/בני משפחה/ילדים – הערכות זו נותנת גם לצדדים גושפנקא נוספת להחלטה להתגרש בהסכמה. כמו כן יש לבחון אפשרויות של מגורים של כל אחד מבני הזוג/הפרדת חשבונות בנק וזאת תוך ראייה עתידית, במידה וישנן ילדים, כיצד רואה כל צד את הקשר היום יומי עם ילדיו.

ג. תקשורת בין בני הזוג והחלפת מידע/רצונות – על מנת להגיע להליך של גירושין בהסכמה, תקשורת בין בני הזוג היא אחת הנקודות אשר בלעדיה לא יהיה סיכוי להליך כזה. התקשורת אמורה להיות מבוססת בעיקר על הסכמות הדדיות לגבי נושאי הפרדה רכושית, מזונות, הסדרי ראייה ועוד. 

ההחלטה על דרך פעולת הליך הגירושין בהסכמה – מה היא הדרך הרצויה ביותר?

לאחר קבלת ההחלטה, יש לבחור את דרך הפעולה הרצוי לבני הזוג וזאת על מנת להתגרש בפועל.

ברמת העיקרון ישנן שתי דרכים אשר באמצעותן ניתן להתגרש:

1. הסכם גירושין

2. תביעות

כאשר רוצים להגיע למצב של גירושין בהסכמה, ברוח טובה (כמה שניתן) יש לבחור בדרך של הסכם גירושין. עריכת הסכם כזה צריכה להיות ע"י עורך דין המבין בדיני משפחה ובעל נסיון בתחום עריכת הסכמים.

באם יבחרו בני הזוג בתביעות, סיכוי רב ביותר כי התקשורת, אשר ניסו בני הזוג לבנות בעקבות ההחלטה על הגירושין – תקשורת זו תפגע מטבע הדברים. כמו כן, דעתי היא כי תביעות בבתי המשפט , בסופו של יום, מובילים, לרוב, לתוצאה דומה אשר היו מגיעים בני הזוג במסגרת הליך של הסכם גירושין.

יש לזכור כי אמון הוא דבר החשוב ביותר במסגרת הליכי גירושין בהסכמה – במידה ואחד מבני הזוג חושש/חושד כי אין הצד השני מגלה את כל האמת, אינו "חושף את קלפיו" לשם ההגעה לגירושין בהסכמה – תהיה זו בעיה חמורה ביותר להמשיך הליך של גירושין בהסכמת הצדדים.

עריכת הסכם גירושין בין הצדדים – כיצד עושים זאת?

ישנן מספר נקודות חשובות נוספות בעת עריכת הסכם הגירושין:

א. עריכת ההסכם עצמו יכולה להמשך זמן רב, יש לשים לב כי כל הנקודות החשובות, כפי שיפורטו בפסקה הבאה, יכנסו לתוך הסכם זה. לא להשאיר קצוות פתוחים. להגיע להסכם גירושין צריך מתוך שלמות כי אכן הבאת לתוך ההסכם את עצמך, רצונותיך, רצון הילדים תוך חשיבה נכונה על העתיד שיבוא.

ב. לשים אגו בצד. לעיתים הכניסה לתוך הליך הגירושין באה עם לא מעט פגיעות מצד אחד או שני הצדדים, אפילו רגשות כעס וכיוצ"ב – אם רוצים להגיע להסכם גירושין מבלי להכנס לתביעות כלל, החובה על בני הזוג להיות מגויסים להליך תוך שימת האגו וכל רגש אחר אשר עלול להפריע בהליך, בצד.

ג. יש לשים לב כי נושאים כגון: מזונות, הסדרי ראייה/משמורת, רכוש, גט – נושאים אלו ינוסחו נכון ויכילו את כל הפרטים המתאימים לשני הצדדים.

ד. אישור ההסכם בבית משפט – הסכם גירושין ערוך ומוכן כהלכה, לאחר והצדדים מבינים את תוכנו, חתמו עליו, יכול להיות ומאושר כפסק דין הן בבית משפט לענייני משפחה והן בבית הדין הדתי. יש לא מעט זוגות אשר אינם מאשרים את הסכם הגירושין ואך ורק חותמים בפני עורך דין ו/או נוטריון. ישנה חשיבות גדולה מאוד להסכם גירושין אשר יאושר כפסק דין בבית משפט. כאשר מדובר בפסק דין, במידה ואחד הצדדים אינו עומד בהסכם, ניתן לפנות, במידה ומדובר במזונות ללשכת הוצאה לפועל ובמידה ומדובר בשאר הרכיבים לבית המשפט היכן ואושר ההסכם כפסק דין, על מנת להטיל סנקציות על הצד המפר.

האם ניתן לנהל הליך גירושין בהסכמה לבד? 

ברמת העיקרון ניתן לעשות זאת לבד אבל יש בכך סיכון גדול מאוד. כאשר מדובר בנקודות כל כך חשובות, כגון: מזונות ילדים, רכוש, הסדרי ראייה – יש הכרח כי על המקהלה ינצח עורך דין המבין היטב בתחום ובעל ניסיון וייתן את העצות/הרעיונות הטובים ביותר לשני בני הזוג.

יש להדגיש כי כאשר מדובר בגירושין בהסכמה – אין זה אומר עורך דין אחד לשני בני הזוג. ניתן בהחלט כי כל אחד מהצדדים ייוועץ עם עו"ד מטעמו אך חשוב להדגיש כי ישנה חשיבות גדולה כי אותו/אותה עו"ד תהיה "באותו ראש" של בן/בת הזוג והכוונה ניהול הליך הגירושין בהסכמה. אם הנכם מגיעים לעו"ד אשר דוגל במלחמה וניהול תביעות –מן הסתם אותו עו"ד לא יתאים להליך מסוג זה.

כמו כן, ישנה חשיבות אף ללווי של עורך דין בעת אישור ההסכם בבית המשפט. לרוב מדובר בבני זוג אשר להם זו הפעם הראשונה בפני ערכאה משפטית. דמות, כגון עורך דין, יכולה להפיג את החששות/התהיות/השאלות בעת אישור ההסכם.  

סיכום

גירושין בהסכמה בהחלט אפשריים ואף רצויים. ניהול ההליך לקראת גירושין מסוג זה, תוך ייעוץ וליווי של עורך דין המבין בדיני משפחה ובעל ניסיון בניהול הליך הגירושין תוך הסכמות של בני הזוג, יכול להוביל אותם, בדרך הנכונה, המקצועית והראויה והמתאימה ביותר לקראת סיום אמנם של התא המשפחתי כפי שהכירו ולהתחלה של חיים חדשים ואף פרק ב' וזאת במהרה.

למקור המאמר
קטגוריות
מאמרים

מה על הורה לעשות כאשר הוא חש שההורה השני מזיק לילד

לדברי עו"ד שירי זיידמן, העוסקת רבות בדיני משפחה ומאבקי משמורת, הפרשה הזו, שיש רבות כמותה שלא נחשפות, מציפה דילמה קשה העומדת בפני הורים גרושים רבים: מה על הורה לעשות כאשר הוא חש שההורה השני מזיק לילדים?

האם הורה רשאי בכלל להסתגר עם ילדיו בבית ולא להכניס אף אחד?

לדברי עו"ד זיידמן השאלה מורכבת, מפני שחשוב מאד לבדוק למה הכוונה בביטוי "מסתגרת".  במקרה והאם לא מוכנה שהאב יכנס ויבקר את הילדים חרף הסדרי הראייה, מדובר בהתנהגות לא תקינה, ולא חוקית, אבל לקרוא לתופעה כזו "הסתגרות" שמאד מזכירה באופיה חטיפה, ולערב בכך באופן מיידי את גורמי המשטרה והרווחה – היא תגובה מוגזמת – לא מידתית, שעלולה להגביר את החיכוך בין ההורים בצורה מאד משמעותית, שרק עלולה לפגוע בסופו של דבר בילדים עצמם. 
לעומת זאת, כאשר האם לא מוכנה לתת לאנשי הרווחה להיכנס לדירה – מדובר במצב בעייתי ביותר, מנוגד לחוק מכמה היבטים: היבט של סיכון חיי הקטינים, הפרת הוראה חקוקה (במידה וישנן החלטות בית משפט הנשענות על תסקירי שרותי רווחה), והפרת פסקי דין הנוגעים להסדרי ראייה של האב את הקטינים.
לדברי עו"ד זיידמן, כאשר הילדים הוכרזו כילדים בסיכון, עקב נסיבות קודמות, או שהוחלט להעבירם למשפחות אומנות, והאם מסרבת לאפשר את המעבר, היחס של כל הגורמים להסתגרות כזו עלולה לעלות מדרגה, והדבר יכול להוביל לפריצת כוחות ימ"מ לדירה, כמו שארע במקרה הנוכחי. 

מתי מערבים את רשויות הרווחה?

לדברי עו"ד זיידמן, כאשר ההורה אינו עומד בהחלטות בית משפט, ישנו חשש להזנחה. לדבריה, בדרך כלל, משפחות אלו ידועות ברווחה. כאשר מגיע מידע על הזנחה או חשש לחיי הקטין, ברווחה פועלים מיד להוצאת הקטינים מחזקת האם או האב, כי יש צורך בהתערבות מידית של שרותי רווחה לבדיקה האם ההורה המשמורן, ברוב המקרים האם – כשירה להחזקת ילדיה.
עו"ד זיידמן מדגישה, שנושא היד הקלה של שרותי הרווחה בכל הנוגע להוצאת ילדים מידי הוריהם, והעברתם למשפחות אומנות, עלה לאחרונה לכותרות ולא בכדי. "אכן, הנושא אמור לעבור בדיקה יסודית, מפני שהוצאת ילדים מחזקת הוריהם הוא צעד חריג וקיצוני ביותר – ומשפיע בצורה מאד קשה על חייהם של המעורבים. לדעתי כל הנושא חייב לעבור בדיקה מעמיקה ורביזיה, כי המצב כיום בעייתי ביותר, ויש עשרות מקרים אם לא יותר, בהם נלקחים ילדים מהוריהם, מבלי שלדבר יש צידוק אמיתי".
מה על ההורה השני לעשות כאשר הוא חש או חושד שמעשיו של הפרטנר שלו בגידול הילדים עלול לסכן אותם?
לדברי עו"ד זיידמן, ההורה חייב לבדוק ראשית עם יש בצד השני עם מי לדבר. 

"חשוב לזכור שאסור שהילדים יהפכו לכלי בגירושין, ולא חשוב מה המשקעים מהגירושים, כל עירוב של הרשויות בצורה סתמית פוגעת קודם כל בילדים".

לדברי עו"ד זיידמן חשוב, כהורה, לבדוק את הנושא לעומקם של דברים. לא להגיע לרשויות רק עם השערות. יש לא מעט אבות אשר בעקבות הליכי גירושין, משערים השערות אשר אינן תואמות למציאות. "מומלץ לשוחח עם המורים בבית הספר, לבדוק אם הילדים החלו לפתח התנהגות שונה, האם הילדים מגיעים מוזנחים, ללא ספרים, ללא אוכל – כל אלה יכולים להעיד על הזנחה". 
במידה והחששות מתאמתים בדרך כזו או אחרת, או כאשר הילדים עצמם מדווחים להורים על סיטואציות שאינן נורמטיביות – יש לפנות, באמצעות ייעוץ משפטי מתאים, או באופן עצמאי, אל בית המשפט למשפחה, בתביעה ובסעד דחוף לסיוע של שרותי הרווחה.

מה הפרוצדורה שננקטת על ידי הרשויות במקרים כאלה?

לדברי עו"ד זיידמן, הגישה הננקטת היא בכל מקרה לגופו. כאשר מדובר על חריגות מהתנהגות נורמטיבית הניתנות להסבר או לפרשנות, כמו למשל, איחור בלקיחת הילדים מהמסגרות החינוכיות, הרשויות יורו קודם כל על תסקיר של שירותי הרווחה, בו תופגש עובדת סוציאלית מטעם מחלקת הרווחה בעירייה עם ההורים, ותערוך תסקיר על המסוגלות ההורית שלהם. תסקיר שלילי על מסוגלות הורית של ההורה המשמורן עשויה לשכנע את בית המשפט להעביר את המשמורת להורה השני, או להתחיל לטפל בילדים באמצעות שירותי הרווחה. 
כאשר מדובר במקרים קיצוניים יותר, הגובלים בסיכון הילדים ובהזנחתם הקשה, יפעלו הרשויות באופן מיידי להוצאת הילדים מרשות ההורה המשמורן, והעברתו באופן זמני למשפחה אומנת, עד אשר הפרטים יתבררו לאשורם. אם יתברר כי ההורים לא מסוגלים לגדל את ילדיהם, הילדים יועברו למסגרות אומנות, ואף לאימוץ. 

"הסימנים לא חד משמעיים – ולכן יש לפעול במהירות"

לדברי עו"ד זיידמן, כאשר קיימים סימנים לסכנה לילד, חשוב לפעול במהירות. פעמים רבות הסימנים להזנחה של קטינים ולסיכון חייהם חומקים מעיני גורמי הרווחה והחינוך, ועל כן תפקיד ההורה והסביבה להתריע בפני סימנים כאלה ולא להקל בהם ראש. 
לעו"ד זיידמן חשוב להזכיר מקרים לא מעטים בהם פגעו הורים בילדיהם. לא תמיד הרווחה מצליחה לפעול במהירות להוצאתם של אותם קטינים. "חשוב מאד שלא להגיע למצב בו קיים סיכון חיים ממשי של הקטינים, כמו החשש כי האם תפגע בילדים – ולכן יש לפעול במיידית". לדברי עו"ד זיידמן, מומלץ בכל מקרה, אם לפני ואם אחרי הפנייה לרשויות, להיעזר בייעוץ משפטי מתחום המשפחה, אשר יוכל לסייע להורה להגיע לתוצאה האופטימלית עבור הילדים כתוצאה מהסיטואציה שהתפתחה
למקור המאמר
קטגוריות
מאמרים

תביעה לשלום בית – המדריך

מה היא תביעה לשלום בית?

תביעה לשלום בית מוגשת לבית הדין הרבני כאשר אחד הצדדים מבקש את עזרת בית הדין בשיקום מערכת היחסים בין בני הזוג, כאשר כוונת התובע/תובעת לאכוף חובת חזרה לחיי אישות וחזרה למערכת נישואין תקינה.

התביעה יכולה להיות מוגשת כאשר ישנה תביעה לגירושין, אשר הוגשה על ידי אחד מי מהצדדים, עומדת ותלויה וגם כאשר אין תיק פתוח והתביעה הראשונה היא לשלום הבית.

התביעה, יש להדגיש, הינה תביעה לכל דבר עניין, בכפוף לסדרי הדין במיוחדים המונהגים בבית הדין הרבני (לדוגמא: אין חייב הצד שכנגד להגיש כתב הגנה).

יש להדגיש כי הסמכות של בית הדין הרבני לדון בתביעה מסוג זה הינה בלעדית, דהיינו, לא ניתן להגיש תביעת שלום בית לבית המשפט לענייני משפחה.

הבקשות אשר ניתן לבקשה במסגרת תביעת שלום הבית

אמנם הבקשות אשר ניתן לעלות במסגרת תביעת שלום בית אינם יציר חקיקה אלא פסיקה:

  1. השבת מיטלטלין.
  2. הסדרי ראייה.
  3. אכיפת התחייבות רכושית של מי מהצדדים כלפי הצד השני
  4. בקשה להטלת עיקול על מנת להבטיח התחייבות רכושית זו.

הבקשות אשר פורטו לעיל באות להבטיח כי יחד עם תביעת שלום  הבית, לא יפגעו הזכויות של מי מהצדדים במסגרת ההליך.

אפשר להסיק, וזאת מהאפשרות להגיש בקשות אלה במסגרת התביעה, כי מטרת בית הדין הוא לאפשר חזרה אמיתית, כנה ונכונה של בני הזוג למסגרת חיים משותפים תקינה, מבלי לחשוש כי יאבדו מזכויותיהם במהלך הדרך.

בנוסף, הצד אשר מגיש תביעת שלום בית יכול להגיש בקשה למדור ספציפי, דהיינו, מדור שקט, פינוי הצד שכנגד מהנכס. 

עריכת התביעה עצמה

התביעה אמורה לגולל את סיפור חייהם של בני הזוג, הרקע לקרע, המצב נכון ליום הגשת התביעה, באם יש ילדים, באם יש תביעות נוספות, האם הוגשו תביעות לשלום בית בעבר ו/או תביעות גירושין.

אין צורך בצרוף תצהיר אך ישנה אגרה לתשלום על פתיחת התיק.

התביעה הינה יחסית פשוטה להכנה והדבר החשוב ביותר הוא מהלך העניינים במסגרת הדיונים בבית הדין.

תביעת שלום בית – מה התוצאות האפשרויות לתביעה מסוג זה

בית הדין יבדוק, תחילה, אם התביעה הינה כנה וכי "לא עולה ממנה ריח" של שיקולים זרים להגשת התביעה מצד התובע/תובעת.

יש להבין כי בית הדין אינו יכול לכפות על הצד שכנגד לשוב הביתה, לשקם מערכת נישואין.

בית הדין יכול, יחד עם זאת, לכפות על הנתבע/הנתבעת למלא אחר מחויבותיו במסגרת הנישואין ואף להטיל סנקציות כספיות באם לא יעשה/תעשה כן.

אם בית הדין יתרשם כי יכול להיות סיכוי לשלום בית בין בני הזוג, ימליץ על הפנייה לטיפול זוגי/גישור במסגרת יחידות הסיוע אשר נמצאות בבית הדין הרבני או יחידת הסיוע הצמודה לבתי המשפט לענייני משפחה.

כך או כך, תוצאות המפגשים מול העובדים הסוציאליים ידווחו לבית הדין הרבני וזאת לשם הסקת המסקנות להמשך דרך התביעה.

באם אחד מבני הזוג עומד על סירובו לחזור לצד השני, עלול להחשב כ"מורד"/"מורדת". במקרה של האישה – התוצאה היא איבוד מזונותיה וכתובתה. במקרה של הבעל – תשלום הכתובה לאישה.

יש להדגיש כי בית הדין, טרם ההכרזה על אחד הצדדים כ"מורד" יבחן היטב את המניעים של התובע/התובעת להגשת תביעה – ידוע על מקרים לא מעטים אשר הגשת התביעה אינה מגיעה ממקום כן ואמיתי ושם המקום של בין הדין לסרב לתביעה מסוג זה.

דוגמא לשיקולים זרים: קבלת הכתובה/שלילית הכתובה, יתרון בפירוק שיתוף וכיוצ"ב.

לסיכום

על תביעת שלום הבית להתנהל על ידי עו"ד המבין בתחום דיני המשפחה בכלל והגשת/ניהול תביעות שלום בית בפרט. התביעה היא אינה כתביעה רגילה ועל כן הצורך בניהול תביעה זו באמצעות בעל נסיון מקצועי אשר יוכל להביא לתוצאות הטובות ביותר עבור הלקוח.

למקור המאמר
קטגוריות
כתבות מאמרים

איך להתגרש מבלי לפגוע בילדים

הליך הגירושין הינו צעד קשה לצדדים. הינו קשה פי כמה וכמה עבור הילדים אשר לא יזמו הליך כזה וכי הוא נכפה עליהם בעקבות החלטת שני הצדדים. המאמר מעלה רעיונות כיצד להתמודד עם הליך הגירושין מבלי לפגוע בילדים. וכן, זה בהחלט אפשרי.

תאום ציפיות בין הצדדים וקבלת החלטות

הצעד הראשון לקראת הליך גירושין עם מינימום פגיעה בילדים הינה קבלת החלטות של בני הזוג לגבי אופי הליך הגירושין אשר קודם לכך תאום ציפיות. יש צורך בתאום ברור בין הצדדים כי כל צעד אשר יעשו השניים, בראש ובראשונה טובת הילדים תעמוד לנגד עיניהם.

אם מדובר במזונות, הסדרי ראייה וגם רכוש – כיצד הצדדים מגיעים להסכם אשר אף צד לא מרגיש מקופח בתוכו ומעל הכל, כיצד טובת הילדים משתקפת בהסכם זה.

כפי שוודאי שמתם לב, כתבתי את המילה "הסכם" אך גם באמצעות תביעות ניתן, בסופו של יום, להקטין את מידת הפגיעה בילדים.

יחד עם זאת, דעתי היא כי במסגרת קבלת ההחלטות יש בהחלט מקום לשים לב כי באמצעות הסכם תוכלו למנוע לא מעט קונפליקטים/פגיעות במכלול אשר נקרא "טובת הילדים".

תקשורת מול הילדים ועירובם בתהליך

ילדים צריכים כי יראו אותם. כלומר, לא להתייחס אליהם כ"לא מבינים דבר" ולקבל החלטות מעל הראש שלהם. ילדים מבינים ורואים הכל.

אני כותבת זאת בסייג ברור – מאוד תלוי בגיל הילדים וגם במידת מורכבות הפרידה בין בני הזוג.

ילדים, באשר הם, זקוקים לכך כי ההורים ישתפו אותם או לפחות יתנו להם את ההרגשה כי הם משתפים אותם בקבלת ההחלטות. אין צורך, כמובן, בפירוט גדול של כל ההליכים, הנימוקים המשפטיים, אלא במה עומד להתרחש, באופן כללי. כמו שמבוגר אינו חש בטוח בחוסר וודאות, גם הילדים כך.

קודם, את קבלת ההחלטה להתגרש יש לבצע באופן שקוף לחלוטין תוך הסבר מפורט של כל אחד מן ההורים לגבי קבלת החלטה זו. שוב, אין צורך בלרדת לפרטים אלא בתאור כולל לגבי מה עומד להיות.

הילדים זקוקים לדעת אם עומדים להיות שינויים במקום המגורים, עם סביבת החברים שלהם.

לעניות דעתי, יש לנסות ולמנוע מעברים מיותרים. בין כה וכה, הפרידה הינה לא קלה עבור הילדים. אין צורך להוסיף גם מעברי דירה, שינוי סביבת החברים. המוכר, הידוע יכול לתת את היציבות הגדולה להם יהיו זקוקים הילדים בדיוק באותה תקופה לא פשוטה של גירושי ההורים.

שנית, אין צורך, כאמור, לספר לילדים כל פסיק, כל ניתוח משפטי וכיוצ"ב. יש צורך, לדעתי, לשמוע את הילדים, להאזין להם, לתת להם להתבטא, לשוחח, לפתוח ערוץ תקשורת מולם. אסור כי יחששו לדבר עם ההורים מפחד מביקורתיות או סיבה אחרת. 

שיחות בנושאים הקשורים להליכי הגירושין ליד הילדים

על ההורים להקפיד לא לשוחח, מלבד מה שההורים בוחרים לדבר עם הילדים, לידם על נושאים הקשורים להליך הגירושין.

הילדים מבינים/מפרשים דברים/נתונים/עובדות בדרך אחרת מההורים ופרשנות זו יכולה לגרום לסבל/עוגמת נפש גדולה.

בוודאי ובוודאי, לנסות ולא לנהל ויכוחים/ריבים ליד הילדים, דבר אשר יכול לגרום למשקעים גדולים ביותר אצלם ולגרום לרגרסיה בהתנהגות שלהם אשר תבוא לידי ביטוי בבית/בבית הספר.

שיתוף ויידוע אנשי מקצוע/חינוך

הליך הגירושין, כאמור, טומן בחובו כל כך הרבה ניואנסים, התלבטויות, קושיים, שינויים אשר עוברים על כל המשפחה, הן על ההורים והן על הילדים.

חשוב מאוד ליידע את אנשי החינוך אשר נמצאים בקשר עם הילדים לקראת ההליך אשר מתממש ובא וזאת על מנת וישימו לב היטב אם ישנם שינויים בהתנהגות של הילדים במסגרת בית הספר ואם יש שינויים, ניתן יהיה לטפל בכך באופן מיידי.

חשוב מאוד להיות פתוחים לקבלת עצות/רעיונות מצד אנשי מקצוע המבינים בהליכים מסוג זה לעניין התנה

לסיכום

משפט מפורסם – הילדים לא מתגרשים מההורים. הליך הגירושין לכשעצמו הוא הליך מעט אגואיסטי וזאת כי הילדים אינם בוחרים כי הוריהם יתגרשו ועל כן יש לנסות ולמצוא את הדרך הטובה ביותר אשר מחד תשרת את ההורים בצורה הטובה ביותר בהליך עצמו ומאידך, עם מינימום פגיעה בילדים.

השורה התחתונה  – מודעות, רצון ויכולות של ההורים יכולים לצמצם את הפגיעה בילדים במסגרת ההליך הגירושין לאפסית ואף במקרים מסוימים, לחזק את הקשר של שני ההורים מול ילדיהם.

למקור המאמר