קטגוריות
מאמרים

מיוחד: עורכי דין מדברים על פסקי הדין הבולטים של השנה החולפת

26/09/2019, עו"ד לילך דניאל

בעוד מספר ימים נציין את תחילתה של שנה עברית חדשה, וזה הזמן לבחון מה קרה בפסיקה בשנה החולפת. בחרנו פסקי דין חשובים שניתנו השנה בתחומי המשפט השונים וביקשנו מעורכי דין לומר כמה מילים לגביהם. וגם – איזה פסק דין קיבל את "בחירת המערכת"?

מה היו פסקי הדין שבלטו השנה במשפט פלילי, דיני עבודה, מנהלי, חוקתי ונזיקין? רגע לפני סיומה של שנת תשע"ט בחרנו 10 פסקי דין בולטים, מיוחדים או חשובים שניתנו השנה בתחומי משפט שונים וביקשנו מעורכי דין להביע את דעתם לגבי חשיבותם של פסקי הדין, ביקורת עליהם והשלכותיהם:

דיני משפחה | "בג"ץ הבוגדת"

פסק הדין, שניתן בחודש נובמבר, נכנס בקלות לרשימת פסקי הדין הבולטים ביותר שניתנו השנה, במיוחד בשל הסערה שהוא חולל. בפסק הדין נידונה הסוגיה של שיתוף ספציפי בדירת מגורים בין בני זוג המצויים בהליכי גירושין, והאם יש מקום לתת משקל לבגידה נטענת של אחד מבני הזוג. בית הדין הרבני האזורי קבע כי יש להכיר בשיתוף ספציפי בבית ועל כן זכאית האישה למחצית משווי הזכויות הרשום על שם הבעל. ערעור שהגיש הבעל לבית הדין הרבני הגדול התקבל ונקבע כי לאישה לא מגיע כל חלק בבית, תוך שניתן משקל לבגידה הנטענת שלה. נוכח האמור, הגישה האישה עתירה לבג"ץ, בה טענה כי יישום הדין הדתי על הסוגיה של שיתוף ספציפי בבית המגורים היוותה חריגה מסמכותו של בית הדין הרבני הגדול ומכאן שיש מקום להתערב בפסיקתו.

שופטי בג"ץ דחו את העתירה ברוב דעות לאחר שקבעו כי אין בנסיבות העניין הצדקה להתערב בפסיקת בית הדין הרבני, אולם הבהירו כי אין בכוחה של בגידה לבטל שיתוף נכסים שהתגבש לפניה. פסק הדין זכה לכותרות רבות וביקורות שטענו כי בג"ץ העדיף את הדין הדתי על פני זכויות האישה, וכי מדובר בפסיקה פרימיטיבית שתסלול את הדרך להכנסת שיקול הבגידה גם בנושאים אחרים. לא הספקנו למצמץ, ולפני כחודש ניתן פסק דין דומה בביה"ד הרבני הגדול, שקבע כי אישה שבגדה בבעלה בסתר במשך 10 שנים – לא תזכה למחצית מהרכוש המשותף. מכל מקום, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות החליטה לקיים דיון נוסף בסוגיה בהרכב מורחב של 9 שופטים ולכן העניין עודנו פתוח.

עו"ד שירי זיידמן, עוסקת בדיני משפחה: "לדעתי, מוקדם לומר האם מדובר בהלכה אשר משנה את פני התמונה עבור מתגרשים. בפסק דינו הילך בג"צ בין הטיפות, כאשר דחה את העתירה בנימוק המרכזי שלא מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות. בג"צ מדגיש את ההכרח להפרדה בין הדין הדתי לדין האזרחי ושקביעות רכוש חייבות להיות לפי הדין האזרחי. כך עשה בית הדין הרבני הגדול. בג"צ אינו מוכן כלל להיכנס לשאלה האם בגידה היא נימוק לשלילת כוונת שיתוף ספציפי, והוא מבין כי מדובר ביצירת תבערה אשר עלולה להשפיע על האיזון העדין מאוד בין הדין הדתי לאזרחי אשר הפרתו יכולתה להוביל אף לתבערה גדולה יותר בין שני מגזרים – חילוני ודתי. בג"צ דן בפסק דינו כיצד מתייחסים לסוגית כוונת שיתוף בנכס והאם בית הדין הגדול לערעורים ערך התייחסות שכזו בנימוקיו, וזו למעשה השורה התחתונה – בית המשפט לא יצא עם בשורה חדשה והוא גם לא התכוון לעשות זאת. למעשה, ייתכן ובמידה ובית המשפט אכן היה מעוניין 'להיכנס לעובי הקורה' הוא היה צריך לקבוע כי ישנה התערבות של הדין הדתי בדין האזרחי.

מנגד, אני סבורה כי דווקא מכיוונו של בית הדין הרבני הייתה כוונה להכנסת הדין הדתי לדין האזרחי – אך הדיינים עשו זאת בחכמה ולא שמו את נימוק הבגידה בפוקוס. אנחנו, העוסקים במלאכה והמתדיינים בהליכי גירושין, נצטרך לשים לב טוב טוב האם מגמת בית הדין הרבני ממשיכה בדרך זו של ערבוב שני הדינים – הדתי והאזרחי –  ואם כן, חובתנו המוסרית, המשפטית והאישית היא למנוע זאת".

למקור המאמר
קטגוריות
מאמרים

קרב מגע

נערה תושבת פתח-תקווה בתלונה למשטרה: מעסה בספא בעיר נגע באיבריי האינטימיים במהלך עבודתו – לאחר בחינת הראיות החליטה הפרקליטות לסגור את התיק

למקור המאמר
קטגוריות
מאמרים

מלכוד הגרושים

אישה תובעת את בעלה לשעבר, משום שהוא לא אוסף את הילדים בזמן בימי הסדרי הראייה שלו. התביעה הזאת מייצגת תופעה בעייתית בישראל: נשים נדרשות לוותר על קריירה, גברים נדרשים לוותר על זמן עם הילדים, וכשמתגרשים פתאום נראה שכולם מפסידים

מאת: מערכת און לייף

החיים בישראל מקדשים משפחתיות כמו גם עבודה קשה לצורך פרנסה. פעמים רבות, הדברים שזורים אחד בשני, שכן גידול ילדים בישראל מצריך, בנוסף לזמן ואנרגיה, גם משאבים כלכליים. כל הסיטואציה העדינה והמאתגרת לאיזון הזו הופכת קשה פי עשר – כשמדובר בזוגות גרושים.

אימהות נדרשות לוותר על התקדמות בקריירה כדי להיות עם הילדים, אבות נדרשים לוותר על חיי משפחה וזמן עם הילדים לטובת העבודה, משום שהם נתפסים כאחראים הבלעדיים לפרנסת המשפחה, והניסיון לנהל חיי משפחה במקביל לקריירה משגשגת מייצר מלכוד לגברים ולנשים כאחד. במקרי גירושין, מלחמת ההישרדות הזו הופכת למורכבת עד בלתי אפשרית, וכולם עלולים לצאת מופסדים. תביעה יוצאת דופן שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר היא אחת הדוגמאות המעניינות לכך.

לטענת התובעת, בעלה לשעבר, איש הייטק, מסרב לאסוף את שני ילדיהם (10, 12) מבית הספר ב- 13:30 בימים בהם נקבעו לו הסדרי ראייה, ובסופו של דבר הם מגיעים בחזרה לבית שלה, או לביתה של סבתם (אימו של האקס).

בכתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד שירי זיידמן, נטען כי ימי הסדרי הראייה אינם זכות העומדת לבחירת האב, ולא יתכן כי הוא יראה את ילדיו רק כשירצה ואם לא יתחשק לו יוותר על כך. מדובר בחובה הורית. בכתב ההגנה שהגיש טען האב כי עבודתו האינטנסיבית מפרנסת היטב את ילדיו, ובשל אופייה התובעני היא לא יכולה להיקטע פעמיים בשבוע בשעות הצהריים. לטענתו, הסכם הגירושין נקבע כשהילדים היו קטנים יותר ושהו בצהרונים עד השעה 17:00. "בימי הסדרי הראיה שלו היא יכלה לעבוד עוד כמה שעות ולהרוויח יותר", אומרת זיידמן, "או לנסות לבנות זוגיות חדשה". בפסק הדין שהתקבל לאחרונה אמרה פקידת סעד כי בימים שהילדים תחת אחריותו, על האב לדאוג לסידור מתאים עבורם ולא לשלוח אותם לבית אימם.

הסדרי ראייה אינם זכות, טוענת התביעה החדשה 

"זו שאלה מוסרית מעניינת", אומרת ד"ר יפעת ביטון, משפטנית, חוקרת בתחום ביקורת המשפט הפרטי מהזווית הפמיניסטית-חברתית ומנכ"לית מרכז תמורה. "הקושי החברתי שמונח על הורים שלא עומדים בעומס של עבודה ומשפחה, מייצר עיוות כשנפרדים". לדבריה, התפיסה הבסיסית של שוק העבודה הייתה שמאחורי כל עובד נמצאת עקרת בית. היום הדפוס החברתי משפחתי השתנה אבל הדפוס של שוק העבודה לא ממש, הוא רק נהיה יותר תובעני כלפי העובד. "פעם כל המרחב הביתי היה נתון בידיה של האישה. נשים נאבקו כדי לעבוד בחוץ אבל לא נאבקו כדי שיהיה מי שיעשה איתן את העבודה בבית ולכן יש להן משרה כפולה", אומרת ביטון.

"אני לא מאשים גברים או נשים, לא צריך לעשות תחרות, אלא לשנות את החוק", אומר גיא רוה מעמותת "הורות משותפת=טובת הילד" שהוקמה בכדי לקדם את חלוקת האחריות ההורית בין ההורים לאחר גירושיהם, כך שכל אחד מהם יהיה שותף משמעותי בגידול ילדיהם. "מבחינת המצב החוקי בארץ – לאב אין שום אחריות הורית מלבד הנושא הכספי. רק האבא צריך לשלם מזונות אבל כל האחריות ההורית, כמו לקחת את הילדים מבית הספר ומהחוגים, היא על האם", מסביר רוה. "לצערי, גם המדינה וגם עורכי דין ומגשרים כותבים בחלק מההסכמים ש'האב רשאי לקחת ביום X את הילדים מבית הספר'. מה זה רשאי? אלו הילדים שלך!" הוא אומר.

מבחינת החוק לאב יש אחריות כלכלית, לא הורית. גיא רוה

"ירצה האב – ישמור על קשר עם ילדיו. לא ירצה – הנטל ייפול על האם. כתוצאה מכך, חלק מהאבות מרגישים בנוח שלא לעמוד בהסכמות כלשונן, ומקיימים קשר לא סדיר עם ילדיהם, מאחרים להגיע לקחת את הילדים, או אף מבטלים ברגע האחרון את המפגש. בכך הם גם פוגעים בילדים וגם דוחקים את האם לפינה, מחייבים אותה לשנות תוכניות, להישאר עם הילדים או לארגן בייביסיטר, וכמובן להתמודד עם שברון הלב של הילדים", מפרט רוה. "במקביל, אימהות לעיתים מתייחסות לזמני השהות של האב עם הילדים כ'רשות' או 'זכות' – ולעיתים מונעות מפגשים מסיבות שונות. אבל הילד צריך קשר עם שני הוריו", הוא מדגיש.

"כשזוג מתגרש, האבות אומרים 'אנחנו יכולים להתחלק שווה בשווה בנוכחות הורית', אבל בעצם העבודה שלהם לא מאפשרת להם את זה, בארץ לא מאפשרים לגברים לצאת בשעה מוקדמת יחסית כדי להיות עם ילדיהם", אומרת עו"ד זיידמן. "אם רוצים להחיל שוויון, קודם כל צריך להחילו במסגרת החוק, ובמסגרת תעסוקתית – שמעבידים ידעו שגבר שמגדל ילדים צריך לצאת מהעבודה פעמיים-שלוש בשבוע בשעה מוקדמת יותר. זה מה שנשים עושות היום, וממשיכות לעבוד מהבית", היא אומרת. כמובן שנשים מרוויחות פחות כסף מגברים, ומוסללות לטיפול בילדים. "מעטות הנשים שיש להן קריירה ויש בבית בעל המגדל את הילדים. צריך שינוי תפיסתי גם אצל גברים ונשים", היא מוסיפה.

ילד צריך קשר עם שני הוריו

גם זיידמן וגם רוה מזכירים את ועדת שניט, ואת הדיון סביב ביטול חזקת הגיל הרך. "אי אפשר לשנות סדרי עולם ולבקש חלוקת זמן הורי שווה בין גברים לנשים כשהיסודות לא מונחים כמו שצריך", אומרת זיידמן, גרושה לשעבר (נשואה מחדש), שחוותה על בשרה את המלכוד הזה, כשגידלה את בתה. "הזכות של הורה להיות עם הילד שלו ולגדל אותו היא זכות בסיסית, אבל היא כמעט ולא מתאפשרת כאן. גבר גרוש רוצה זמן חלוקה שווה עם הילד שלו, ובצדק, אבל מעטים הגברים שיכולים לצאת מהעבודה בשעות הצהריים. ואז סטטיסטית אפשר לראות את האימהות נושאות את רוב הנטל, מוותרות על קריירה ופרנסה ראויה, כי אין מי שיהיה עם הילדים. זה קורה גם אצל זוגות נשואים, אבל כשמתגרשים פתאום זה מתחיל להיות מורגש, וכל המחאות מתעוררות". רוה, אב גרוש לילד בן 9, מסכים שהמציאות בישראל לא מאפשרת לייצר שינוי אמיתי. "כל המחקרים שנעשו בחקר טובת הילדים, וגם המלצות ועדת שניט אומרים שזו טובת הילדים להיות עם שני הוריהם, וזה רק יקדם אותנו כחברה", הוא אומר, "אבל במדינת דת כמו ישראל, עם חוקים מ-1962 אנו עוצרים כל פתח לשינוי חברתי".

זיידמן ורוה מסכימים, למעשה, כי המבנה החקיקתי בארץ מלכתחילה לא מאפשר שוויון מגדרי. זיידמן מציינת כי כל זמן שגירושין מתנהלים רק בבית דין רבני לגברים יש את הכוח לייצר לחץ על נשים, לפעמים באמצעות הילדים. רוה מזכיר כי החוק, אשר לא באמת מחייב את האב באחריות הורית, ממלכד את גם את הגברים ולא מאפשר להם לשנות את המציאות בשוק העבודה.

כשמתגרשים פתאום הפער מורגש. עו"ד שירי זיידמן

"החוק אומר שהאב לא חייב באחריות הורית וזו מוטלת רק על האם מרגע שההורים התגרשו. אנחנו בימי הביניים: האימא אחראית לגדל והאבא אחראי לכלכל", הוא אומר. "רוב האבות באמת רוצה להיות עם הילדים שלהם, אבל אם רק הם משלמים את המזונות נוצר קונפליקט: אם יצא פעמיים בשבוע מוקדם יותר מהעבודה יתכן שלא ירוויח מספיק, ואם לא יצא – לא יראה את ילדיו. החברה הישראלית עדיין מסתכלת על האבא כמשהו משני. כשאימא יוצאת מוקדם מהעבודה זה נראה לכולם תקין, ואם אבא יוצא למילואים מסתכלים בעין יפה כי הוא גבר-גבר, אבל אם יגיד שהוא צריך לצאת מוקדם כדי להיות עם הילדים לא יבינו מה הוא רוצה".

נראה שכוחות רבים מדי מתעקשים להשאיר אותנו בכלוב המחליד של התפקידים המגדריים המסורתיים, בין אם נרצה ובין אם לא. יתכן שהשינוי יבוא דווקא דרך מקרי הגירושין, המתרבים בשנים האחרונות ומביאים עמם עוד ועוד סיטואציות מורכבות כאלו. משינוי כזה ירוויחו גם הזוגות הנשואים. "יותר ויותר אבות גרושים מתחילים לצאת מוקדם יותר מהעבודה לפחות פעם בשבוע, וזה ישפיע על הסביבה", אומר רוה. "אבות נשואים יראו את זה ויבינו שזה אפשרי גם עבורם". ד"ר ביטון מסכימה, ומציינת כי התביעה הזאת של האישה נגד הגרוש שלה מייצגת היטב את האמביוולנטיות שבין השאיפה הטבעית למציאות שייצרנו. "האישה הזו מנסה לשנות את ההתנהלות של שוק העבודה. הבקשה שלה, שפעמיים בשבוע הוא יהיה עם הילדים, זה משהו שלא קיים היום ברוב מקומות העבודה. אולי דווקא דרך ההורים הגרושים יהיה ניסיון לחזור למשפחתיות".

למקור המאמר
קטגוריות
מאמרים

המוסד לביטוח לאומי שלח חוקרים, המציא חוב, וקיזז אותו מקצבתה של אלמנה חד-הורית

עו"ד שירי זיידמן:"המוסד לביטוח לאומי שלל מאם חד הורית את קצבתה מפני שטען כי הייתה ידועה בציבור בעת שקיבלה קיצבה כחד הורית".

האישה, שהכחישה מכל וכל את טענות המל"ל, הגישה ערעור לבית הדין לעבודה, באמצעות עו"ד שירי זיידמן.

בית הדין לעבודה קבע כי לא התקיימה זוגיות ולא שיתוף כלכלי בין האישה לבין הגבר בתקופה בה קיבלה האישה קיצבה מהמל"ל, וכשהחלה מערכת היחסים, הצהירה על כך האישה מרצון, וקיצבתה הופסקה.

מאחר והמוסד לביטוח לאומי לא הצליח לבסס את טענתו להונאה מצד האישה, חרף הפעלת חוקרים פרטיים נגד בני הזוג, קבע בית הדין לעבודה כי על המל"ל להחזיר את הכספים שנשללו מהאישה, ולמחוק את חובה.

במהלך הדיון המשפטי בערעורה של האישה, הלך הידוע בציבור שלה לעולמו. מיד לאחר שהתקבל ערעורה, דרשה האישה לקבל מהביטוח הלאומי קצבת שאירים, כמגיע לה בחוק.

חרף כך, התברר לה שהקצבה נשללת ממנה, מפני שבמוסד לביטוח לאומי מקזזים אותה מול "החוב שלה" –   אותו חוב שבית הדין לעבודה קבע כי אינו חוקי או אמיתי.

עו"ד שירי זיידמן מיהרה להגיש תביעה לביזיון בית המשפט נגד המוסד לביטוח לאומי, על כך שלא פעל על פי פסק הדין שניתן בעניין. רק לאחר הגשת התביעה לביזיון בית המשפט נעתרו במוסד לביטוח לאומי, והחזירו לאישה את מלוא הכספים המגיעים לה.

ד', אם חד הורית, קיבלה לאורך שנתיים קצבת אבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, עד שהצהירה, לטענתה, מיוזמתה, כי הכירה בן זוג חדש ועברה לגור עימו.

לדברי עו"ד שירי זיידמן, המייצגת את ד', במקרה כזה מחייב המוסד לביטוח לאומי את הנשים החד הוריות בדיווח מיידי בשינוי הסטטוס שלהן, וכאשר זה מתעדכן, מפסיק המוסד את העברת התמיכה.

אלא שבמל"ל החליטו לדרוש מד' את מלוא התמיכה שניתנה לה לאורך התקופה בה נחשבה כאם חד הורית, והודיעו לה שכעת היא נמצאת בחוב למל"ל על סך כ-65 אלף שקלים.

לטענת המל"ל, החוב נוצר עקב כך שהאישה קיבלה גמלת הבטחת הכנסה כפנויה עם ילד, למרות שבתקופת התמיכה הייתה בת זוגו של הידוע בציבור שלה.

האישה ערערה על החלטת המל"ל, באמצעות עו"ד זיידמן לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בערעורה טענה האישה כי במהלך השנתיים האמורות, השניים לא התגוררו יחדיו ולא ניהלו משק בית משותף.

"המל"ל הפעיל חוקרים פרטיים"

מגרסת המוסד לביטוח לאומי, בתשובתו לערעור עולה, כי ההודעה על הפיכתה של האישה לידועה בציבור כלל לא הגיעה למוסד מיוזמתה, אלא כתוצאה מפעילות חוקרים פרטיים אותם הפעיל המוסד.

מגרסת המל"ל עולה כי בזמן שבן הזוג התארח בביתה של האישה לארוחת צהריים משותפת, הגיעו לביתה חוקרי המל"ל, במטרה לבדוק האם אכן היא גרה לבדה, והאם היא אכן 'אם חד הורית'.

האישה ופרקליטתה כלל לא מכחישות את אירוע החקירה, אך מציינות כי באותו שלב בני הזוג כלל לא היו ידועים בציבור, אלא מכרים בלבד.
"על אף בקשתה של האישה, החוקרים לא ערכו בדיקה בביתה על מנת לבדוק אם הגבר מתגורר עימה", אומרת עו"ד זיידמן. "החוקרים מסרו לאישה כי במידה שיוחלט כי היא מתגוררת יחד עם בן הזוג, תישלל זכאותה להמשך גמלת הבטחת הכנסה".

בית הדין לא השתכנע כי השניים קיימו זוגיות, בית הדין לעבודה קבע, כי נטל ההוכחה לקיומו של קשר ממשי בין בני הזוג מוטל על המוסד לביטוח לאומי, שבמקרה זה לא הצליח לסתור את טענת התובעת, לפיה בשנים בהן קיבלה תמיכה היא לא ניהלה משק בית משותף עם המנוח.
השופטת קבעה עוד כי עדותה של האישה נתמכה ברישומי משרד הפנים, ובעדות אחיו של הידוע בציבור, בעוד טענות המל"ל כלל אינן מגובות במסמכים ובראיות. לפיכך, קיבל בית הדין לעבודה את ערעורה של האישה, וקבע כי גמלת הבטחת ההכנסה שקיבלה האישה מהמל"ל הינה כדין וחובה מול המוסד דינו להימחק.

הידוע בציבור הלך לעולמו, במהלך אותם ימים בהם ניהלה האישה את ערעורה מול המוסד לביטוח לאומי, הלך בן זוגה לעולמו באופן מפתיע.
האישה הגישה, באמצעות עו"ד שירי זיידמן, בקשה מהמל"ל לקבל קצבת שאירים המגיעה לה, מתוקף היותם של בני הזוג ידועים בציבור.
לדברי עו"ד זיידמן, לאחר מספר חודשים בהם לא קיבלה האישה כל תמיכה מהמל"ל, היא ניגשה לסניף המוסד לביטוח לאומי ברמת גן, ושם נמסר לה, שאכן מגיעה לה קיצבת שאירים מהמוסד, אך זו מקוזזת כנגד חובה, העומד על 65 אלף שקלים  אותו 'חוב' שבית הדין לעבודה קבע כי כלל איננו חוקי, ודינו להימחק.

תביעה נגד המל"ל על ביזיון ביהמ"ש, הפעם פנתה עו"ד שירי זיידמן בדחיפות לבית הדין לעבודה, והגישה תביעה לביזיון בית המשפט נגד המל"ל, עקב אי ביצוע פסק דין חלוט של בית המשפט.

בעקבות פנייתה של עו"ד זיידמן, נקראה האישה בדחיפות למשרדי המל"ל, ושם הוענקו לה באופן מיידי 30 אלף שקלים סכום קצבת השאירים שקופחה ממנה בעקבות מהלכי המל"ל. כמו כן, הצהירו נציגי המל"ל כי "חובה" של האישה נמחק לאלתר. בעקבות כך משכה עו"ד זיידמן את בקשתה לביזיון בית המשפט.

 

עו"ד שירי זיידמן העוסקת רבות בדיני משפחה, גירושין, כתיבת צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות.

למקור המאמר