מה היא תביעה לשלום בית?
תביעה לשלום בית מוגשת לבית הדין הרבני כאשר אחד הצדדים מבקש את עזרת בית הדין בשיקום מערכת היחסים בין בני הזוג, כאשר כוונת התובע/תובעת לאכוף חובת חזרה לחיי אישות וחזרה למערכת נישואין תקינה.
התביעה יכולה להיות מוגשת כאשר ישנה תביעה לגירושין, אשר הוגשה על ידי אחד מי מהצדדים, עומדת ותלויה וגם כאשר אין תיק פתוח והתביעה הראשונה היא לשלום הבית.
התביעה, יש להדגיש, הינה תביעה לכל דבר עניין, בכפוף לסדרי הדין במיוחדים המונהגים בבית הדין הרבני (לדוגמא: אין חייב הצד שכנגד להגיש כתב הגנה).
יש להדגיש כי הסמכות של בית הדין הרבני לדון בתביעה מסוג זה הינה בלעדית, דהיינו, לא ניתן להגיש תביעת שלום בית לבית המשפט לענייני משפחה.
הבקשות אשר ניתן לבקשה במסגרת תביעת שלום הבית
אמנם הבקשות אשר ניתן לעלות במסגרת תביעת שלום בית אינם יציר חקיקה אלא פסיקה:
- השבת מיטלטלין.
- הסדרי ראייה.
- אכיפת התחייבות רכושית של מי מהצדדים כלפי הצד השני
- בקשה להטלת עיקול על מנת להבטיח התחייבות רכושית זו.
הבקשות אשר פורטו לעיל באות להבטיח כי יחד עם תביעת שלום הבית, לא יפגעו הזכויות של מי מהצדדים במסגרת ההליך.
אפשר להסיק, וזאת מהאפשרות להגיש בקשות אלה במסגרת התביעה, כי מטרת בית הדין הוא לאפשר חזרה אמיתית, כנה ונכונה של בני הזוג למסגרת חיים משותפים תקינה, מבלי לחשוש כי יאבדו מזכויותיהם במהלך הדרך.
בנוסף, הצד אשר מגיש תביעת שלום בית יכול להגיש בקשה למדור ספציפי, דהיינו, מדור שקט, פינוי הצד שכנגד מהנכס.
עריכת התביעה עצמה
התביעה אמורה לגולל את סיפור חייהם של בני הזוג, הרקע לקרע, המצב נכון ליום הגשת התביעה, באם יש ילדים, באם יש תביעות נוספות, האם הוגשו תביעות לשלום בית בעבר ו/או תביעות גירושין.
אין צורך בצרוף תצהיר אך ישנה אגרה לתשלום על פתיחת התיק.
התביעה הינה יחסית פשוטה להכנה והדבר החשוב ביותר הוא מהלך העניינים במסגרת הדיונים בבית הדין.
תביעת שלום בית – מה התוצאות האפשרויות לתביעה מסוג זה
בית הדין יבדוק, תחילה, אם התביעה הינה כנה וכי "לא עולה ממנה ריח" של שיקולים זרים להגשת התביעה מצד התובע/תובעת.
יש להבין כי בית הדין אינו יכול לכפות על הצד שכנגד לשוב הביתה, לשקם מערכת נישואין.
בית הדין יכול, יחד עם זאת, לכפות על הנתבע/הנתבעת למלא אחר מחויבותיו במסגרת הנישואין ואף להטיל סנקציות כספיות באם לא יעשה/תעשה כן.
אם בית הדין יתרשם כי יכול להיות סיכוי לשלום בית בין בני הזוג, ימליץ על הפנייה לטיפול זוגי/גישור במסגרת יחידות הסיוע אשר נמצאות בבית הדין הרבני או יחידת הסיוע הצמודה לבתי המשפט לענייני משפחה.
כך או כך, תוצאות המפגשים מול העובדים הסוציאליים ידווחו לבית הדין הרבני וזאת לשם הסקת המסקנות להמשך דרך התביעה.
באם אחד מבני הזוג עומד על סירובו לחזור לצד השני, עלול להחשב כ"מורד"/"מורדת". במקרה של האישה – התוצאה היא איבוד מזונותיה וכתובתה. במקרה של הבעל – תשלום הכתובה לאישה.
יש להדגיש כי בית הדין, טרם ההכרזה על אחד הצדדים כ"מורד" יבחן היטב את המניעים של התובע/התובעת להגשת תביעה – ידוע על מקרים לא מעטים אשר הגשת התביעה אינה מגיעה ממקום כן ואמיתי ושם המקום של בין הדין לסרב לתביעה מסוג זה.
דוגמא לשיקולים זרים: קבלת הכתובה/שלילית הכתובה, יתרון בפירוק שיתוף וכיוצ"ב.
לסיכום
על תביעת שלום הבית להתנהל על ידי עו"ד המבין בתחום דיני המשפחה בכלל והגשת/ניהול תביעות שלום בית בפרט. התביעה היא אינה כתביעה רגילה ועל כן הצורך בניהול תביעה זו באמצעות בעל נסיון מקצועי אשר יוכל להביא לתוצאות הטובות ביותר עבור הלקוח.
