Categories
הורות

אלימות במשפחה: לתת פתרונות כבר מהמכה הראשונה

הנשים שחוות אלימות במשפחה זקוקות למערך שלם, מלווה ועוטף של סיוע משפטי ונפשי ברשויות. המחוקק בישראל חייב לקדם שינויים בחוק ולהוביל לשינוי תפיסה ולהגברת הענישה

גלובס, למאמר הדעה המלא

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001349773

 

Categories
הורות

חוקים כמו חול ואין מה לאכול

אתמול נדונה הצעת החוק בנושא אלימות כלכלית בכנסת. השיח הציבורי התמקד בסערה  שהתחוללה בכנסת בדיון – אך מה עם מהות החוק עצמו? דעה

עו"ד שירי זיידמן

אמש התעוררנו כולנו לבוקר של דיונים בכנסת על נושא האלימות הכלכלית. הדיון התעורר בשל החוק שיזמה עמותת רוח נשית וקידמה בחמש השנים האחרונות. בכנסת קידמה את הצעת החוק ח"כ קרן ברק ביחד עם שר המשפטים אבי ניסנקורן. החוק אושר בממשלה ועליו, כעת, לעבור להצבעה בכנסת. מטרת החוק היא לאפשר לנשים להתמודד עם אלימות כלכלית שמופגנת כלפיהן מצד בן הזוג או הבעל. עוד עולה כי החוק יקבע מהו ארגז הכלים הנתון לאותן נשים, בין היתר, האפשרות לבית המשפט להוצאת צו משפטי היורה על הפסקת האלימות, צו משפטי לבנקים ולחברות אשראי שיחייב העברת מידע לאישה ועד אפשרות להגשת תביעה נזיקית.

חוק חשוב. אך האם זה המיטב? 

מבחינה של החוק החדש עולה השאלה המרכזית והיא, האם זו הדרך הטובה ביותר שמצאו המחוקקים להתמודדות עם אלימות כלכלית, אלימות חמורה לא פחות משאר סוגי האלימות המופגנות כלפי נשים?

התשובה, לצערי, היא לא. החוק הזה הוא ממש לא הדרך הטובה ביותר לשפר ולשנות את מצבן של נשים מוחלשות, הסובלות לעיתים מאלימות פיזית בביתן, לצד אלימות מילולית וכלכלית – שכולם יחדיו משפיעים על חייהן ועל חיי ילדיהן.

נשים שסובלות מאלימות כלכלית יסבלו לעיתים קרובות גם מסוגים נוספים של אלימות, בראש ובראשונה, מהתעללות רגשית. תביעה נזיקית, כפי שמציע החוק החדש, לא תיתן מענה מיידי ובוודאי שלא תשרת את רוב אוכלוסיית הנשים. הרי מדובר בתביעה הכרוכה בייצוג של עורך דין, מלווה בעלויות כלכליות, בהשקעה רגשית בתהליך ארוך טווח – ובעצמאות, שבהינתן מצב של אלימות מכל סוג – קשה להגיע אליה.

אלימות כלכלית, בדומה לאלימות פיזית חייבת מענה מיידי, מלבד צו למניעתה. ח"כ ברק והשר ניסקורן יכלו לעשות טוב יותר ולשפר המצב עם חידוד החוק והסמכויות שלו, לדוגמה: הגדרה ברורה של אלימות במסגרת חוק העונשין. יתרה מזאת, קביעה כי אלימות כלכלית דינה כעבירה פלילית אשר בצידה ענישה. אף תיקון חוק למניעת אלימות במשפחה כך שאלימות כלכלית תקבל מענה במסגרת צווי הגנה ובמקרה הרחקה.

אז מה כן?

רשימת האפשרויות לשיפור המצב ארוכה מאוד. באופן כללי, לפני שמקדמים חוק חדש, כדאי לבדוק מה עם תיקון חוקים קיימים שנידונים כבר עכשיו בבתי המשפט לענייני משפחה. לרבות אלו שעוסקים בסעדים דחופים וזמניים כאשר מדובר באלימות כלכלית. לדוגמא: מזונות המיועדים לאישה ו/או לקטינים בהתאם למצב הכלכלי אליו נקלעה אישה בעקבות מצב של אלימות, גם כאשר גרים תחת קורת גג אחת, צווים במסגרת חלוקת רכוש ואיזון משאבים ששומרים על צדק ואיזון, אפשרות למתן גט כאשר מוכחת אלימות כלכלית – גם בלי הסיבוכים הקיימים כיום שעלולים לעלות בבתי הדין הרבניים ולא פחות חשוב – העלאת המועדות בקרב שופטים ובקרב גורמי רווחה לתופעה, תוך מתן כלים לאבחונה ומתן אפשרות לקבוע החלטות מהירות ולסעדים דחופים.

במילים אחרות, לפני שיוצאים בחוקים פופוליסטיים המלווים בכתבות וכותרות מפוצצות – וכמו שראינו אתמול, גם בדברי בלע ואמירות חסרות טעם מקרב נבחרי הציבור שלנו, יש לבדוק האם החוק משרת בצורה הטובה ביותר את אוכלוסיית הנשים שסובלת מאלימות כלכלית.

 

Categories
הורות

אנחנו הרצח הבא: נשים מוכות מדברות על הזוועות שעברו והחשש מהעתיד

דו"ח של הכנסת גילה כי רוב הגברים שנכלאו בגין אלימות במשפחה משתחררים ללא פיקוח או תנאים מגבילים. כעת שלוש נשים שחוו אלימות מספרות בגילוי לב כיצד נותרו חשופות, ללא הגנה, חוששות מהרגע שבו האיש שהפך את חייהן לסיוט יפגוש אותן שוב

בעקבות ההפגנות בשבוע האחרון במחאה על אוזלת היד של המדינה בכל הנוגע לאלימות נגד נשים, התכנסה אתמול (יום ג') הוועדה לקידום מעמד האישה לדון בנתונים מטרידים של דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא שחרור אסירי אלימות במשפחה. הדו"ח חשף כי רוב אסירי האלימות במשפחה משתחררים לקהילה ללא פיקוח או תנאים מגבילים – גם אם מסוכנותם גבוהה.

לפי הדו"ח, אין נוהל טיפול ייעודי שמסדיר את הטיפול באסירי אלימות במשפחה לאחר שחרורם מהכלא. במהלך שנת 2019 השתחררו 917 אסירים שנכלאו בגין עבירות אלימות במשפחה ו־554 אסירים בעלי פרופיל אלימות במשפחה. שני שלישים מהם ריצו מאסר שאורכו עד שנה ואשר לא שולב בו טיפול ייעודי. 83% השתחררו בשחרור מינהלי, שאינו תלוי במאפייני העבירה או במידת הסיכון שלהם.

במהלך הדיון בכנסת הוסבר כי עבירות אלימות במשפחה ייחודיות בכך שפעמים רבות ממשיך להתקיים קשר בין הפוגע ונפגע העבירה, מתוקף הקשרים המשפחתיים ביניהם. לכן, עצם מאסרו של התוקף אינו מספיק כדי להגן לאורך זמן על שלומם של הנפגעים.
 
"הכשל מתחיל באופן שבו המערכת תופסת את נושא האלימות נגד נשים במשפחה כסכסוך בין בני זוג", מסבירה עו"ד שירי זיידמן, שמייצגת נשים נפגעות אלימות, "נשים רבות פשוט חיות בפחד תמידי. חלק קטן מהן מתנתקות מהכל ונכנסות למקלט לנשים מוכות יחד עם הילדים. הגבר המאיים ממשיך את חייו כרגיל, ללא מעצר או סנקציה. אלימות נגד נשים בתוך המשפחה צריכה לקבל התייחסות נפרדת בכל המערכות: החל מהרווחה שצריכים לאבחן את האלימות, וכן בהחמרת עונשים בבתי משפט נגד גברים אלימים וחקיקה נוקשה שכוללת טיפול ושיקום".
 
שלוש נשים שחוו אלימות מצד בני הזוג חושפות כאן את הגיהינום שהן עברו ועדיין עוברות. הן כמובן מוצגות בשמות בדויים.
 
“הוא חנק אותי ודפק לי את הראש בקיר"
הילה, בת 35, אמא לשלושה ילדים "כשהכרנו הוא נראה כמו סיפור הצלחה, הבחור הזה שכל בחורה רוצה להביא הביתה. אבל מהר מאוד הכל הידרדר. זה התחיל מאלימות כלכלית ונפשית, אבל התעלמתי, לא רציתי לראות את זה, לא רציתי להיות גרושה. הוא היה עוקב אחריי לעבודה, מתצפת עליי, צועק עליי בלי סוף, מאיים עליי. לא ידעתי לקרוא לאלימות בשמה, עד שהבנתי שבאמת מדובר באלימות.
"נפרדנו ברוח טובה, עד שהוא החליט לא לשלם יותר מזונות ואז נפתחה מלחמה משפטית. יום אחד הוא בא לקחת את הילדים והתחלנו להתווכח. פתאום הוא החל לבעוט בי בלי הפסקה. נפלתי על הרצפה והתחננתי שיפסיק. התקשרתי למשטרה מבוהלת ופינו אותי למיון. אמרו לי שבפעם הראשונה לא עוצרים. עניתי להם שמזל שלא נהרגתי, שתהיה להם הזדמנות שנייה. כמה חודשים לאחר מכן, כשהוא בא לאסוף את הילדים, הוא טרק לי את הדלת בפרצוף ושבר לי את האף. ניגשתי למשטרה, אבל התלונה נסגרה מחוסר ראיות.
"האמנתי שלמרות מה שקורה בינינו, אני צריכה לעשות הכל כדי לשמור על מערכת היחסים שלו עם הילדים. אבל אחרי כמה שבועות, כשבא לאסוף אותם, הוא חנק אותי מולם, דפק לי את הראש בקיר ופתח לי אותו. אחרי שהשתחררתי מבית החולים הוצא נגדו צו הרחקה של 30 יום. אבל מה חשבו שיקרה אחרי שהצו יסתיים?
"אובחנתי כפוסט־טראומטית. מאז שנפרדנו הגלגלים שלי פונצ'רו יותר מעשר פעמים, הדואר שלי נעלם במפתיע. אני חוששת לחיי על בסיס יומי. רציתי להתאבד כמה פעמים כי הבנתי שזה לא הולך להיפסק. לא עשיתי את זה רק בגלל הילדים. איבדתי אמון במערכות החוק. אם הוא ירצה לרצוח אותי, זה מה שיקרה. כשביקשתי הגנה במשטרה, שאלו אותי: 'אם מישהו ירצה לרצוח אותך, מה תעשי עם דף נייר?'. אז הבנתי שאף אחד לא יעזור לי".
 
"הוא יכול להופיע בכל יום מחוץ לדלת שלי"
לימור, בת 37, אמא לשני ילדים "בעלי לשעבר הוא גבר אלים מאוד. כבר בתחילת הנישואים הוא היה משפיל אותי המון ליד אנשים: מקלל אותי, צועק עליי, נועל אותי בבית במשך שעות.
בפעם הראשונה שהכה אותי הוא הפך עליי את הבית. הרביץ לי, זרק עליי דברים, איים לרצוח אותי. קללות שאני לא יכולה לשחזר אפילו. בדיוק נכנסתי להיריון השני ואז הוא התחנן שנישאר יחד והבטיח שזה לא יקרה יותר. הסכמתי לנסות בשביל הילדים, אבל זה לא עבד והוא המשיך להכות אותי, גם בהיריון. רציתי לברוח והתחלתי לארוז את הדברים, אבל הוא לא נתן לי והעיף אותי בבית מקיר אחד לשני. גרר אותי מהשיער וזרק עליי את המזוודות.
"בסופו של דבר נפרדנו. באחת הפעמים שבא לקחת את הילדים הוא איים עליי שלא אראה אותם יותר בחיים. ניסיתי להרגיע את הסיטואציה, לא הגבתי, לא רציתי להכניס את הילדים ללחץ. אבל אז הוא הטיח אותי בקיר. ביקשתי שיעזוב אותי, אבל הוא סירב. אמר שישחט אותי. שיקבור אותי ואת כל המשפחה שלי. אחרי שזה נגמר ניגשתי למשטרה כולי רועדת והגשתי תלונה. אמרתי להם שאני מפחדת שהוא ירצח אותי. הוא קיבל צו הרחקה ואני נכנסתי למקלט לנשים מוכות עם הילדים.
לפני כמה שבועות הוא טס לחו"ל לכמה חודשים במסגרת העבודה, ואני חזרתי הביתה. אחרי שחטפתי איומים מחברים שלו עברתי לגור בדירת מסתור כדי שלא יוכל למצוא אותי. אני לא יודעת מתי הוא יחזור לארץ, זה לא שמישהו יעדכן אותי כשזה יקרה. אני יודעת שהוא יכול להופיע בכל יום מחוץ לדלת שלי. אני בטוחה שאם הוא היה יודע איפה אני נמצאת, לא הייתי כאן כדי לספר את הסיפור הזה. אני מפחדת. כל רגע מחוץ לבית אני מסתכלת לצדדים לוודא שהוא לא שם. לא הגיוני שהוא חי את החיים שלו ואני חיה בפחד. שאין לי הגנה".
 
"עוד עשרה ימים הוא משתחרר ואני מתה מפחד"
לילך, בת 31, אמא לארבעה ילדים "במשך שנים של זוגיות מלאת איומים וצעקות חשבתי לעזוב ולא עזבתי, לא היה לי אומץ. הוא היה שובר דברים בבית, צורח עליי. הייתי חוזרת מהעבודה והוא לא היה נותן לי להיכנס לבית.
"אחרי שנפרדנו שלחו אותו לוועדת מסוכנות ברווחה. נכתב שם שהוא מסוכן. זה לא חידש לי כלום. הוא אמר שירצח אותי, שרק המוות יפריד בינינו, שלא אחגוג עוד ימי הולדת. הלכתי למשטרה והתלוננתי והוא נכנס למאסר.
"עוד עשרה ימים הוא משתחרר ואני מתה מפחד. כשפניתי למשטרה, אמרו לי להוציא צו הגנה והציעו לי ללכת למעון לנשים מוכות. בסוף החליטו להוציא לו צו הרחקה ממני, שייכנס לתוקף ברגע שישוחרר, אבל בית המשפט החליט שאת הילדים הוא יפגוש. איך מאפשרים לו לפגוש אותם אם אומרים שהוא מסוכן?
"אני אדם חזק ואופטימי, מנסה להאמין שיהיה בסדר, אבל ברחוב מסתכלת כל הזמן לצדדים ומפחדת. אני כל הזמן חושבת אם לברוח ולאן, ואז ישר עוצרת. למה אני צריכה לברוח? למה הילדים שלי צריכים לחיות במקלט? למה אני צריכה לפחד לצאת לבד מהבית? למה אני צריכה לאבד את מקום העבודה שלי? אם הוא הבעיה, למה אני צריכה לשלם מחיר כל כך יקר?".
Categories
הורות

הכרה באלימות כלכלית בביהמ"ש: צעד ראשון במאבק בתופעה

אם מנעו מכם לצאת לעבודה, לפתוח חשבון בנק או לקבל החלטה הנוגעת לכספכם – ייתכן שחוויתם אלימות כלכלית. השבוע אושרה הצעת חוק לפיה אלימות זו תוכר כעוולה אזרחית שניתן למנוע באמצעות צו בית משפט ולתבוע בגינה פיצויים. בדקנו מה אומר החוק והאם הוא מהווה פתרון אמיתי לבעיה

תופעת האלימות הכלכלית הופכת בשנים האחרונות למרבה הצער ליותר ויותר נפוצה – והיא לא פחות חמורה מאלימות מסוגים שונים. ועדת השרים לחקיקה בכנסת אישרה בתחילת השבוע את הצעת החוק, לפיה אלימות כלכלית תוכר לראשונה בדין כעוולה אזרחית, שניתן להורות על עצירתה באמצעות צו בית משפט ולתבוע בגינה פיצויים.
 
ההצעה צפויה לעבור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בעוד כשבועיים. מדובר בהצעה שקידם שר המשפטים, אבי ניסנקורן, בשיתוף עם שרת התפוצות, עומר ינקלביץ' (שניהם מכחול לבן), ואליה צורפה גם הצעה פרטית של ח"כ קרן ברק (הליכוד).
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי על פי ההגדרה המוצעת, אלימות כלכלית יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגות של אדם כלפי בן או בת זוגו, המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות איסור על יציאה לעבודה או על פתיחת חשבון בנק.
כך למשל, נשללת לעיתים מבן הזוג כל אפשרות לקבל החלטה לגבי כספים שהוא עצמו השתכר וקיבל אותם. עוד נכתב כי האלימות הכלכלית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות המונעת או מקשה על שימוש בנכסים שבהם יש זכות לבן הזוג, לרבות בדרך של מניעת שימוש בכרטיס אשראי, הסתרת קיומם של נכסים ועוד.
"אלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר וכך צריך להתייחס אליה", אומר בשיחה עם ynet שר המשפטים ניסנקורן. "החוק החדש יסדיר הכרה ראשונה מסוגה במשפט הישראלי בסוג כזה של אלימות ויאפשר לבית המשפט לפעול נגד האדם האלים". לדבריו, "מדובר בחוק תקדימי, שכן בפעם הראשונה מגבש המחוקק הסדר ייעודי ומפורש לסוגיה זו, כך שהיא לא תהיה תלויה עוד בהסדרים כלליים. בנוסף, חקיקת החוק היא אמירה ערכית וחברתית חשובה: גם שלילת כרטיס אשראי וגם השתלטות על חשבון בנק משותף הן אלימות".
"מעולם לא הסתכלתי על ענייני הכסף"
אחת הנשים שסבלו מהתופעה היא א' (השם שמור במערכת), שמברכת על קידום הצעת החוק. "התגרשתי מבעלי לאחר לא מעט שנות נישואין", היא מספרת. "אני אמנית ואישה רומנטית ולכן מעולם לא הסתכלתי על ענייני הכסף. הוא איש פיננסי וסמכתי עליו במאה אחוז. הוא הגדיל את המשכנתה של הבית בלי שידעתי. הייתי בשוק שלא ראיתי את זה".
א': "בעלי הגדיל את המשכנתה של הבית בלי שידעתי. הייתי בשוק שלא ראיתי את זה. אני כבר שנים אחרי הגירושין ואנחנו עדיין עם תביעות וערעורים"
לדבריה, "אני כבר שנים אחרי הגירושין ואנחנו עדיין עם תביעות וערעורים. לא הבנתי מספרים, עכשיו נהייתי מומחית. במקום להיות כעוסה עליו, הבנתי עד כמה הייתי רחוקה מהמציאות. לקחתי אחריות מלאה וגדלתי. אני שמחה על החידוש בחוק, באופן הזה שהוא מאפשר לא רק להשיג את מה שמלכתחילה היה שלי, אלא גם על האפשרות שיפצו אותי על העוול ואולי גם ירתיע בני זוג לנהוג באלימות כלכלית".
ניסינו להבין מהי חשיבותה של הצעת החוק ועד כמה היא מספקת מענה כולל למצוקות של האנשים הסובלים מהתופעה. זאת בעזרת עורכות דין ותיקות בתחום דיני המשפחה המייצגות נשים וגברים הסובלים מאלימות כלכלית.
 
"צעד ראשון במאבק בתופעה"
עו"ד רות דיין וולפנר, בעלת משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה וירושה, מסבירה בהרחבה על מקרים שיכולים להיחשב כאלימות כלכלית לפי הצעת החוק: "הצעת החוק מגדירה אלימות כלכלית כהתנהגות מתמשכת של אדם כלפי בן/בת זוגו, תוך הטלת אימה, הפעלת כפייה או הפעלת שליטה עליו, המתבטאת באחת מאלה – התנהגות המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות על יציאה לעבודה ופתיחת חשבון בנק".
לדבריה, "בנוסף, התנהגות המונעת או מקשה על שימוש בנכסים בהם יש זכות לבן הזוג או גישה אליהם, לרבות בדרך של מניעת כרטיס אשראי, הסתרת קיומם של נכסים, של פעולות ביחס אליהם ושל התחייבויות לגביהם וכן מניעת גישה למידע על נכסים, פעולות והתחייבויות, וכן התנהלות כלכלית המונעת ניהול סביר ותקין של חייו של בן הזוג, לרבות בדרך של שליטה על התנהלותו הכלכלית של בן הזוג בחיי היומיום".
החוק, כאמור, לא רק מגדיר מהי אלימות כלכלית אלא גם מאפשר לבית המשפט להוציא צווים להפסקתה, או לעשיית מעשה ספציפי כדי להפסיק את האלימות הכלכלית, וכן להוציא צווים לבנקים ולחברות האשראי לתת מידע. בנוסף, קובע החוק כי אלימות כלכלית היא עוולה נזיקית, כלומר ניתן להגיש בגינה תביעת פיצויים.
מהי חשיבות הצעת החוק? "גם צד לנישואין, שנחשב מצליח, נבון ומתוחכם, עשוי למצוא עצמו בעמדת נחיתות כלכלית בעקבות מעשי הצד השני, ולצערנו לרוב עדיין מדובר בנשים"
"גם צד לנישואין, שנחשב מצליח, נבון ומתוחכם, עשוי למצוא עצמו בעמדת נחיתות כלכלית בעקבות מעשי הצד השני, ולצערנו לרוב עדיין מדובר בנשים", מסבירה עו"ד יהודית מייזלס, המתמחה בדיני משפחה ומרצה לדיני משפחה בפקולטה למשפטים במכללה למנהל.
לדבריה, "חשיבותה של הצעת החוק היא בעיניי אולי פחות אופרטיבית ויותר בבחינת מתן תוקף לקיומה של התופעה, ויציקת תוכן ומאפיינים ברורים שלה, שגברים רבים ונשים רבות כלל אינם מודעים לכך שהם סובלים ממנה. כעת, ואולי לראשונה במשפט הישראלי, יש שם חוקי לתופעה, וכאשר יש לה שם – קל יותר להיאבק בה. כל מהפכה מתחילה במתן שם למאבק, ובתיקים רבים שבהם אני עוסקת, יש כמעט תמיד מידת מה של הברחת רכוש והסתרתו בנאמנויות, מניעת גישה לרכוש, הטעיית שווי, מניעת סיוע מחברים, עצירת תשלומים שכעת רובצים לפתחי הצד השני ועוד. בשנים האחרונות התופעה אף מקבלת ממד בינלאומי, כאשר נכסים רבים ניתנים לרכישה ולהסתרה בחו"ל".
עם זאת, עו"ד מייזלס סבורה כי "ההחמצה היא שהחוק אינו מעגן את הכלי המשפטי שאני מכנה 'מימון הביניים', שהוא בעיניי סוג נוסף של אלימות כלכלית: צד שסובל מחנק כספי מתקשה לממן הליך משפטי, לרבות חקירה כלכלית שבמסגרתה ייחשף הרכוש. ועדיין, הצעת החוק מחזקת את בית המשפט כשומר סף שמבהיר לבני זוג שלא ניתן להפר באופן חד-צדדי חוזה משפחתי המושתת על אמון, הגינות ויושר. חשיבותו של החוק היא במתן הלגיטימיות לבתי המשפט להיאבק בתופעה, והעובדה שהצעת החוק מעניקה לאלימות הכלכלית שם, צורה ותוכן, היא צעד ראשון למלחמה בה".
האם החוק משנה את המצב המשפטי היום?
למערכת המשפט יש כלים להתמודד עם אלימות כלכלית גם היום, במסגרת סכסוכי גירושין ופרידה. לדוגמה, מציינת עו"ד דיין וולפנר, כמה ממקרי האלימות הכלכלית השכיחים עם פרוץ המשבר המשפחתי הם נטילת כרטיס האשראי, הגבלת הפעילות בחשבון המשותף על ידי מתן הוראה לביצוע חיובים בשתי חתימות, נטילת הרכב המשמש את בת או בן הזוג, פתיחת חשבון בנק נפרד והפסקת הפקדת כספים לחשבון המשותף ממנו מתנהל משק הבית.
"מערכת המשפט מתמודדת עם מקרי אלימות כלכלית אלו על דרך של מתן צווי מניעה או צווי 'עשה', שנועדו לשמור על סטטוס קוו", היא מציינת. "צווים אלה מצויים בסמכותו של בית המשפט מכוח החוק להסדר התדיינויות במשפחה ומכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט, כך שהחוק אינו מביא עימו בשורה אמיתית בהיבט זה.
"אלימות כלכלית ממושכת עלולה ליצור נכות רגשית וכלכלית ותלות כלכלית שתקשה על הצד הנפגע להתקיים לאחר הגירושין. הגדרת אלימות כלכלית כעוולה נזיקית יכולה לתת לביהמ"ש כלי לפצות את הצד הנפגע"
"בנוסף, במסגרת צווים לגילוי מסמכים או במסגרת ההליך המשפטי עצמו, בתי המשפט נותנים לא אחת צווים המורים על חשיפת כל המסמכים הבנקאים ופירוט כרטיסי האשראי, כך שגם בהיבט הזה החוק אינו נושא עמו בשורה משמעותית. נראה שהחידוש הגדול בחוק מצוי דווקא בסעיף שרואה באלימות כלכלית עוולה אזרחית לפי פקודת הנזיקין. אלימות כלכלית ממושכת עלולה ליצור אצל מי שנתון לה נכות רגשית וכלכלית, ותלות כלכלית שתקשה על הצד הנפגע לנהל שגרת חיים תקינה או להתקיים בזכות עצמה לאחר הגירושין. הגדרת אלימות כלכלית כעוולה נזיקית, יכולה לתת לבתי המשפט כלי לפצות את הצד הנפגע, ולתקן את העוולה, ולכן סביר שיוגשו לבתי המשפט יותר ויותר תביעות לפיצויים בשל אלימות כלכלית".
האם הצעת החוק היא פתרון אמיתי לבעיית האלימות הכלכלית?
אלימות כלכלית היא אכן אלימות לכל דבר, אך לדברי עו"ד רות דיין וולפנר, "נראה כי מקומה הוא בחוק נפרד, שיתמודד לעומק עם הבעיה ולא בדרך של תיקון החוק למניעת אלימות במשפחה. החוק למניעת אלימות במשפחה מקנה לבתי המשפט סמכות להוציא צווי הגנה, במטרה להרחיק בן זוג אלים פיזית מבת זוגו. אלא שהטיפול באלימות כלכלית אינו דומה לטיפול באלימות פיזית. אלימות כלכלית היא מתוחכמת הרבה יותר, לא תמיד גלויה לעין ולא תמיד ניתנת להוכחה. ספק רב אם החוק, כפי שמוצע כיום, יאפשר לבתי המשפט להתמודד באמת עם התופעה, ולתת לה פתרונות משמעותיים".
יחד עם זאת, מציינת עו"ד וולפנר כי "הצעת החוק קובעת כי אלימות כלכלית הינה עוולה נזיקית, ונראה כי דווקא כאן יש איזשהו פתרון למקרים של אלימות כלכלית ממושכת ומהותית, שעשוי להימצא במסגרת תביעה נזיקית ולא במסגרת צו ארעי בן שישה חודשים, שיורה לבן הזוג לאפשר לבת זוגו למצוא עבודה או לפתוח חשבון בנק.
"עוד ראוי לציין כי בקשות במסגרת החוק ניתן להגיש בנפרד ולא בהכרח בשלב של פירוק התא המשפחתי ולכן הוא עשוי להיות אפקטיבי דווקא בין זוגות שמצויים בסכסוך שאינו מוביל לגירושין, ומטרת הצו למניעת אלימות כלכלית היא להפסיק התנהלות זוגית הרסנית. במקרים כאלו, ייתכן שהצו יזעזע את המערכת הזוגית או יציב גבולות ברורים להתנהלות במסגרתה, ועל כן יביא תועלת".
 
עו"ד שירי זיידמן, המתמחה בדיני משפחה וייצוג נפגעי עבירה, מוסיפה כי נשים אשר סובלות מאלימות כלכלית, בראש ובראשונה, לרוב יסבלו גם מסוגים נוספים של אלימות ובעיקר מהתעללות רגשית. "תביעה נזיקית, כפי שמציע החוק החדש, לא תיתן מענה מיידי ובוודאי לא תשרת את רוב אוכלוסיית הנשים. הרי מדובר בתביעה הכרוכה בייצוג של עורך דין, מלווה בעלויות כלכליות ובעיקר בהשקעה רגשית רבה מאוד ובתהליך ארוך טווח. אלימות כלכלית, בדומה לאלימות פיזית חייבת מענה מיידי, מלבד צו למניעתה".