Categories
הורות

המוסד לביטוח לאומי שלח חוקרים, המציא חוב, וקיזז אותו מקצבתה של אלמנה חד-הורית

עו"ד שירי זיידמן:"המוסד לביטוח לאומי שלל מאם חד הורית את קצבתה מפני שטען כי הייתה ידועה בציבור בעת שקיבלה קיצבה כחד הורית".

האישה, שהכחישה מכל וכל את טענות המל"ל, הגישה ערעור לבית הדין לעבודה, באמצעות עו"ד שירי זיידמן.

בית הדין לעבודה קבע כי לא התקיימה זוגיות ולא שיתוף כלכלי בין האישה לבין הגבר בתקופה בה קיבלה האישה קיצבה מהמל"ל, וכשהחלה מערכת היחסים, הצהירה על כך האישה מרצון, וקיצבתה הופסקה.

מאחר והמוסד לביטוח לאומי לא הצליח לבסס את טענתו להונאה מצד האישה, חרף הפעלת חוקרים פרטיים נגד בני הזוג, קבע בית הדין לעבודה כי על המל"ל להחזיר את הכספים שנשללו מהאישה, ולמחוק את חובה.

במהלך הדיון המשפטי בערעורה של האישה, הלך הידוע בציבור שלה לעולמו. מיד לאחר שהתקבל ערעורה, דרשה האישה לקבל מהביטוח הלאומי קצבת שאירים, כמגיע לה בחוק.

חרף כך, התברר לה שהקצבה נשללת ממנה, מפני שבמוסד לביטוח לאומי מקזזים אותה מול "החוב שלה" –   אותו חוב שבית הדין לעבודה קבע כי אינו חוקי או אמיתי.

עו"ד שירי זיידמן מיהרה להגיש תביעה לביזיון בית המשפט נגד המוסד לביטוח לאומי, על כך שלא פעל על פי פסק הדין שניתן בעניין. רק לאחר הגשת התביעה לביזיון בית המשפט נעתרו במוסד לביטוח לאומי, והחזירו לאישה את מלוא הכספים המגיעים לה.

ד', אם חד הורית, קיבלה לאורך שנתיים קצבת אבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, עד שהצהירה, לטענתה, מיוזמתה, כי הכירה בן זוג חדש ועברה לגור עימו.

לדברי עו"ד שירי זיידמן, המייצגת את ד', במקרה כזה מחייב המוסד לביטוח לאומי את הנשים החד הוריות בדיווח מיידי בשינוי הסטטוס שלהן, וכאשר זה מתעדכן, מפסיק המוסד את העברת התמיכה.

אלא שבמל"ל החליטו לדרוש מד' את מלוא התמיכה שניתנה לה לאורך התקופה בה נחשבה כאם חד הורית, והודיעו לה שכעת היא נמצאת בחוב למל"ל על סך כ-65 אלף שקלים.

לטענת המל"ל, החוב נוצר עקב כך שהאישה קיבלה גמלת הבטחת הכנסה כפנויה עם ילד, למרות שבתקופת התמיכה הייתה בת זוגו של הידוע בציבור שלה.

האישה ערערה על החלטת המל"ל, באמצעות עו"ד זיידמן לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בערעורה טענה האישה כי במהלך השנתיים האמורות, השניים לא התגוררו יחדיו ולא ניהלו משק בית משותף.

"המל"ל הפעיל חוקרים פרטיים"

מגרסת המוסד לביטוח לאומי, בתשובתו לערעור עולה, כי ההודעה על הפיכתה של האישה לידועה בציבור כלל לא הגיעה למוסד מיוזמתה, אלא כתוצאה מפעילות חוקרים פרטיים אותם הפעיל המוסד.

מגרסת המל"ל עולה כי בזמן שבן הזוג התארח בביתה של האישה לארוחת צהריים משותפת, הגיעו לביתה חוקרי המל"ל, במטרה לבדוק האם אכן היא גרה לבדה, והאם היא אכן 'אם חד הורית'.

האישה ופרקליטתה כלל לא מכחישות את אירוע החקירה, אך מציינות כי באותו שלב בני הזוג כלל לא היו ידועים בציבור, אלא מכרים בלבד.
"על אף בקשתה של האישה, החוקרים לא ערכו בדיקה בביתה על מנת לבדוק אם הגבר מתגורר עימה", אומרת עו"ד זיידמן. "החוקרים מסרו לאישה כי במידה שיוחלט כי היא מתגוררת יחד עם בן הזוג, תישלל זכאותה להמשך גמלת הבטחת הכנסה".

בית הדין לא השתכנע כי השניים קיימו זוגיות, בית הדין לעבודה קבע, כי נטל ההוכחה לקיומו של קשר ממשי בין בני הזוג מוטל על המוסד לביטוח לאומי, שבמקרה זה לא הצליח לסתור את טענת התובעת, לפיה בשנים בהן קיבלה תמיכה היא לא ניהלה משק בית משותף עם המנוח.
השופטת קבעה עוד כי עדותה של האישה נתמכה ברישומי משרד הפנים, ובעדות אחיו של הידוע בציבור, בעוד טענות המל"ל כלל אינן מגובות במסמכים ובראיות. לפיכך, קיבל בית הדין לעבודה את ערעורה של האישה, וקבע כי גמלת הבטחת ההכנסה שקיבלה האישה מהמל"ל הינה כדין וחובה מול המוסד דינו להימחק.

הידוע בציבור הלך לעולמו, במהלך אותם ימים בהם ניהלה האישה את ערעורה מול המוסד לביטוח לאומי, הלך בן זוגה לעולמו באופן מפתיע.
האישה הגישה, באמצעות עו"ד שירי זיידמן, בקשה מהמל"ל לקבל קצבת שאירים המגיעה לה, מתוקף היותם של בני הזוג ידועים בציבור.
לדברי עו"ד זיידמן, לאחר מספר חודשים בהם לא קיבלה האישה כל תמיכה מהמל"ל, היא ניגשה לסניף המוסד לביטוח לאומי ברמת גן, ושם נמסר לה, שאכן מגיעה לה קיצבת שאירים מהמוסד, אך זו מקוזזת כנגד חובה, העומד על 65 אלף שקלים  אותו 'חוב' שבית הדין לעבודה קבע כי כלל איננו חוקי, ודינו להימחק.

תביעה נגד המל"ל על ביזיון ביהמ"ש, הפעם פנתה עו"ד שירי זיידמן בדחיפות לבית הדין לעבודה, והגישה תביעה לביזיון בית המשפט נגד המל"ל, עקב אי ביצוע פסק דין חלוט של בית המשפט.

בעקבות פנייתה של עו"ד זיידמן, נקראה האישה בדחיפות למשרדי המל"ל, ושם הוענקו לה באופן מיידי 30 אלף שקלים סכום קצבת השאירים שקופחה ממנה בעקבות מהלכי המל"ל. כמו כן, הצהירו נציגי המל"ל כי "חובה" של האישה נמחק לאלתר. בעקבות כך משכה עו"ד זיידמן את בקשתה לביזיון בית המשפט.

 

עו"ד שירי זיידמן העוסקת רבות בדיני משפחה, גירושין, כתיבת צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות.

למקור המאמר