מלכוד הגרושים

אישה תובעת את בעלה לשעבר, משום שהוא לא אוסף את הילדים בזמן בימי הסדרי הראייה שלו. התביעה הזאת מייצגת תופעה בעייתית בישראל: נשים נדרשות לוותר על קריירה, גברים נדרשים לוותר על זמן עם הילדים, וכשמתגרשים פתאום נראה שכולם מפסידים

מאת: מערכת און לייף

החיים בישראל מקדשים משפחתיות כמו גם עבודה קשה לצורך פרנסה. פעמים רבות, הדברים שזורים אחד בשני, שכן גידול ילדים בישראל מצריך, בנוסף לזמן ואנרגיה, גם משאבים כלכליים. כל הסיטואציה העדינה והמאתגרת לאיזון הזו הופכת קשה פי עשר – כשמדובר בזוגות גרושים.

אימהות נדרשות לוותר על התקדמות בקריירה כדי להיות עם הילדים, אבות נדרשים לוותר על חיי משפחה וזמן עם הילדים לטובת העבודה, משום שהם נתפסים כאחראים הבלעדיים לפרנסת המשפחה, והניסיון לנהל חיי משפחה במקביל לקריירה משגשגת מייצר מלכוד לגברים ולנשים כאחד. במקרי גירושין, מלחמת ההישרדות הזו הופכת למורכבת עד בלתי אפשרית, וכולם עלולים לצאת מופסדים. תביעה יוצאת דופן שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר היא אחת הדוגמאות המעניינות לכך.

לטענת התובעת, בעלה לשעבר, איש הייטק, מסרב לאסוף את שני ילדיהם (10, 12) מבית הספר ב- 13:30 בימים בהם נקבעו לו הסדרי ראייה, ובסופו של דבר הם מגיעים בחזרה לבית שלה, או לביתה של סבתם (אימו של האקס).

בכתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד שירי זיידמן, נטען כי ימי הסדרי הראייה אינם זכות העומדת לבחירת האב, ולא יתכן כי הוא יראה את ילדיו רק כשירצה ואם לא יתחשק לו יוותר על כך. מדובר בחובה הורית. בכתב ההגנה שהגיש טען האב כי עבודתו האינטנסיבית מפרנסת היטב את ילדיו, ובשל אופייה התובעני היא לא יכולה להיקטע פעמיים בשבוע בשעות הצהריים. לטענתו, הסכם הגירושין נקבע כשהילדים היו קטנים יותר ושהו בצהרונים עד השעה 17:00. "בימי הסדרי הראיה שלו היא יכלה לעבוד עוד כמה שעות ולהרוויח יותר", אומרת זיידמן, "או לנסות לבנות זוגיות חדשה". בפסק הדין שהתקבל לאחרונה אמרה פקידת סעד כי בימים שהילדים תחת אחריותו, על האב לדאוג לסידור מתאים עבורם ולא לשלוח אותם לבית אימם.

הסדרי ראייה אינם זכות, טוענת התביעה החדשה 

"זו שאלה מוסרית מעניינת", אומרת ד"ר יפעת ביטון, משפטנית, חוקרת בתחום ביקורת המשפט הפרטי מהזווית הפמיניסטית-חברתית ומנכ"לית מרכז תמורה. "הקושי החברתי שמונח על הורים שלא עומדים בעומס של עבודה ומשפחה, מייצר עיוות כשנפרדים". לדבריה, התפיסה הבסיסית של שוק העבודה הייתה שמאחורי כל עובד נמצאת עקרת בית. היום הדפוס החברתי משפחתי השתנה אבל הדפוס של שוק העבודה לא ממש, הוא רק נהיה יותר תובעני כלפי העובד. "פעם כל המרחב הביתי היה נתון בידיה של האישה. נשים נאבקו כדי לעבוד בחוץ אבל לא נאבקו כדי שיהיה מי שיעשה איתן את העבודה בבית ולכן יש להן משרה כפולה", אומרת ביטון.

"אני לא מאשים גברים או נשים, לא צריך לעשות תחרות, אלא לשנות את החוק", אומר גיא רוה מעמותת "הורות משותפת=טובת הילד" שהוקמה בכדי לקדם את חלוקת האחריות ההורית בין ההורים לאחר גירושיהם, כך שכל אחד מהם יהיה שותף משמעותי בגידול ילדיהם. "מבחינת המצב החוקי בארץ – לאב אין שום אחריות הורית מלבד הנושא הכספי. רק האבא צריך לשלם מזונות אבל כל האחריות ההורית, כמו לקחת את הילדים מבית הספר ומהחוגים, היא על האם", מסביר רוה. "לצערי, גם המדינה וגם עורכי דין ומגשרים כותבים בחלק מההסכמים ש'האב רשאי לקחת ביום X את הילדים מבית הספר'. מה זה רשאי? אלו הילדים שלך!" הוא אומר.

מבחינת החוק לאב יש אחריות כלכלית, לא הורית. גיא רוה

"ירצה האב – ישמור על קשר עם ילדיו. לא ירצה – הנטל ייפול על האם. כתוצאה מכך, חלק מהאבות מרגישים בנוח שלא לעמוד בהסכמות כלשונן, ומקיימים קשר לא סדיר עם ילדיהם, מאחרים להגיע לקחת את הילדים, או אף מבטלים ברגע האחרון את המפגש. בכך הם גם פוגעים בילדים וגם דוחקים את האם לפינה, מחייבים אותה לשנות תוכניות, להישאר עם הילדים או לארגן בייביסיטר, וכמובן להתמודד עם שברון הלב של הילדים", מפרט רוה. "במקביל, אימהות לעיתים מתייחסות לזמני השהות של האב עם הילדים כ'רשות' או 'זכות' – ולעיתים מונעות מפגשים מסיבות שונות. אבל הילד צריך קשר עם שני הוריו", הוא מדגיש.

"כשזוג מתגרש, האבות אומרים 'אנחנו יכולים להתחלק שווה בשווה בנוכחות הורית', אבל בעצם העבודה שלהם לא מאפשרת להם את זה, בארץ לא מאפשרים לגברים לצאת בשעה מוקדמת יחסית כדי להיות עם ילדיהם", אומרת עו"ד זיידמן. "אם רוצים להחיל שוויון, קודם כל צריך להחילו במסגרת החוק, ובמסגרת תעסוקתית – שמעבידים ידעו שגבר שמגדל ילדים צריך לצאת מהעבודה פעמיים-שלוש בשבוע בשעה מוקדמת יותר. זה מה שנשים עושות היום, וממשיכות לעבוד מהבית", היא אומרת. כמובן שנשים מרוויחות פחות כסף מגברים, ומוסללות לטיפול בילדים. "מעטות הנשים שיש להן קריירה ויש בבית בעל המגדל את הילדים. צריך שינוי תפיסתי גם אצל גברים ונשים", היא מוסיפה.

ילד צריך קשר עם שני הוריו

גם זיידמן וגם רוה מזכירים את ועדת שניט, ואת הדיון סביב ביטול חזקת הגיל הרך. "אי אפשר לשנות סדרי עולם ולבקש חלוקת זמן הורי שווה בין גברים לנשים כשהיסודות לא מונחים כמו שצריך", אומרת זיידמן, גרושה לשעבר (נשואה מחדש), שחוותה על בשרה את המלכוד הזה, כשגידלה את בתה. "הזכות של הורה להיות עם הילד שלו ולגדל אותו היא זכות בסיסית, אבל היא כמעט ולא מתאפשרת כאן. גבר גרוש רוצה זמן חלוקה שווה עם הילד שלו, ובצדק, אבל מעטים הגברים שיכולים לצאת מהעבודה בשעות הצהריים. ואז סטטיסטית אפשר לראות את האימהות נושאות את רוב הנטל, מוותרות על קריירה ופרנסה ראויה, כי אין מי שיהיה עם הילדים. זה קורה גם אצל זוגות נשואים, אבל כשמתגרשים פתאום זה מתחיל להיות מורגש, וכל המחאות מתעוררות". רוה, אב גרוש לילד בן 9, מסכים שהמציאות בישראל לא מאפשרת לייצר שינוי אמיתי. "כל המחקרים שנעשו בחקר טובת הילדים, וגם המלצות ועדת שניט אומרים שזו טובת הילדים להיות עם שני הוריהם, וזה רק יקדם אותנו כחברה", הוא אומר, "אבל במדינת דת כמו ישראל, עם חוקים מ-1962 אנו עוצרים כל פתח לשינוי חברתי".

זיידמן ורוה מסכימים, למעשה, כי המבנה החקיקתי בארץ מלכתחילה לא מאפשר שוויון מגדרי. זיידמן מציינת כי כל זמן שגירושין מתנהלים רק בבית דין רבני לגברים יש את הכוח לייצר לחץ על נשים, לפעמים באמצעות הילדים. רוה מזכיר כי החוק, אשר לא באמת מחייב את האב באחריות הורית, ממלכד את גם את הגברים ולא מאפשר להם לשנות את המציאות בשוק העבודה.

כשמתגרשים פתאום הפער מורגש. עו"ד שירי זיידמן

"החוק אומר שהאב לא חייב באחריות הורית וזו מוטלת רק על האם מרגע שההורים התגרשו. אנחנו בימי הביניים: האימא אחראית לגדל והאבא אחראי לכלכל", הוא אומר. "רוב האבות באמת רוצה להיות עם הילדים שלהם, אבל אם רק הם משלמים את המזונות נוצר קונפליקט: אם יצא פעמיים בשבוע מוקדם יותר מהעבודה יתכן שלא ירוויח מספיק, ואם לא יצא – לא יראה את ילדיו. החברה הישראלית עדיין מסתכלת על האבא כמשהו משני. כשאימא יוצאת מוקדם מהעבודה זה נראה לכולם תקין, ואם אבא יוצא למילואים מסתכלים בעין יפה כי הוא גבר-גבר, אבל אם יגיד שהוא צריך לצאת מוקדם כדי להיות עם הילדים לא יבינו מה הוא רוצה".

נראה שכוחות רבים מדי מתעקשים להשאיר אותנו בכלוב המחליד של התפקידים המגדריים המסורתיים, בין אם נרצה ובין אם לא. יתכן שהשינוי יבוא דווקא דרך מקרי הגירושין, המתרבים בשנים האחרונות ומביאים עמם עוד ועוד סיטואציות מורכבות כאלו. משינוי כזה ירוויחו גם הזוגות הנשואים. "יותר ויותר אבות גרושים מתחילים לצאת מוקדם יותר מהעבודה לפחות פעם בשבוע, וזה ישפיע על הסביבה", אומר רוה. "אבות נשואים יראו את זה ויבינו שזה אפשרי גם עבורם". ד"ר ביטון מסכימה, ומציינת כי התביעה הזאת של האישה נגד הגרוש שלה מייצגת היטב את האמביוולנטיות שבין השאיפה הטבעית למציאות שייצרנו. "האישה הזו מנסה לשנות את ההתנהלות של שוק העבודה. הבקשה שלה, שפעמיים בשבוע הוא יהיה עם הילדים, זה משהו שלא קיים היום ברוב מקומות העבודה. אולי דווקא דרך ההורים הגרושים יהיה ניסיון לחזור למשפחתיות".

למקור המאמר
Scroll Up