מיוחד: עורכי דין מדברים על פסקי הדין הבולטים של השנה החולפת

26/09/2019, עו"ד לילך דניאל

בעוד מספר ימים נציין את תחילתה של שנה עברית חדשה, וזה הזמן לבחון מה קרה בפסיקה בשנה החולפת. בחרנו פסקי דין חשובים שניתנו השנה בתחומי המשפט השונים וביקשנו מעורכי דין לומר כמה מילים לגביהם. וגם – איזה פסק דין קיבל את "בחירת המערכת"?

מה היו פסקי הדין שבלטו השנה במשפט פלילי, דיני עבודה, מנהלי, חוקתי ונזיקין? רגע לפני סיומה של שנת תשע"ט בחרנו 10 פסקי דין בולטים, מיוחדים או חשובים שניתנו השנה בתחומי משפט שונים וביקשנו מעורכי דין להביע את דעתם לגבי חשיבותם של פסקי הדין, ביקורת עליהם והשלכותיהם:

דיני משפחה | "בג"ץ הבוגדת"

פסק הדין, שניתן בחודש נובמבר, נכנס בקלות לרשימת פסקי הדין הבולטים ביותר שניתנו השנה, במיוחד בשל הסערה שהוא חולל. בפסק הדין נידונה הסוגיה של שיתוף ספציפי בדירת מגורים בין בני זוג המצויים בהליכי גירושין, והאם יש מקום לתת משקל לבגידה נטענת של אחד מבני הזוג. בית הדין הרבני האזורי קבע כי יש להכיר בשיתוף ספציפי בבית ועל כן זכאית האישה למחצית משווי הזכויות הרשום על שם הבעל. ערעור שהגיש הבעל לבית הדין הרבני הגדול התקבל ונקבע כי לאישה לא מגיע כל חלק בבית, תוך שניתן משקל לבגידה הנטענת שלה. נוכח האמור, הגישה האישה עתירה לבג"ץ, בה טענה כי יישום הדין הדתי על הסוגיה של שיתוף ספציפי בבית המגורים היוותה חריגה מסמכותו של בית הדין הרבני הגדול ומכאן שיש מקום להתערב בפסיקתו.

שופטי בג"ץ דחו את העתירה ברוב דעות לאחר שקבעו כי אין בנסיבות העניין הצדקה להתערב בפסיקת בית הדין הרבני, אולם הבהירו כי אין בכוחה של בגידה לבטל שיתוף נכסים שהתגבש לפניה. פסק הדין זכה לכותרות רבות וביקורות שטענו כי בג"ץ העדיף את הדין הדתי על פני זכויות האישה, וכי מדובר בפסיקה פרימיטיבית שתסלול את הדרך להכנסת שיקול הבגידה גם בנושאים אחרים. לא הספקנו למצמץ, ולפני כחודש ניתן פסק דין דומה בביה"ד הרבני הגדול, שקבע כי אישה שבגדה בבעלה בסתר במשך 10 שנים – לא תזכה למחצית מהרכוש המשותף. מכל מקום, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות החליטה לקיים דיון נוסף בסוגיה בהרכב מורחב של 9 שופטים ולכן העניין עודנו פתוח.

עו"ד שירי זיידמן, עוסקת בדיני משפחה: "לדעתי, מוקדם לומר האם מדובר בהלכה אשר משנה את פני התמונה עבור מתגרשים. בפסק דינו הילך בג"צ בין הטיפות, כאשר דחה את העתירה בנימוק המרכזי שלא מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות. בג"צ מדגיש את ההכרח להפרדה בין הדין הדתי לדין האזרחי ושקביעות רכוש חייבות להיות לפי הדין האזרחי. כך עשה בית הדין הרבני הגדול. בג"צ אינו מוכן כלל להיכנס לשאלה האם בגידה היא נימוק לשלילת כוונת שיתוף ספציפי, והוא מבין כי מדובר ביצירת תבערה אשר עלולה להשפיע על האיזון העדין מאוד בין הדין הדתי לאזרחי אשר הפרתו יכולתה להוביל אף לתבערה גדולה יותר בין שני מגזרים – חילוני ודתי. בג"צ דן בפסק דינו כיצד מתייחסים לסוגית כוונת שיתוף בנכס והאם בית הדין הגדול לערעורים ערך התייחסות שכזו בנימוקיו, וזו למעשה השורה התחתונה – בית המשפט לא יצא עם בשורה חדשה והוא גם לא התכוון לעשות זאת. למעשה, ייתכן ובמידה ובית המשפט אכן היה מעוניין 'להיכנס לעובי הקורה' הוא היה צריך לקבוע כי ישנה התערבות של הדין הדתי בדין האזרחי.

מנגד, אני סבורה כי דווקא מכיוונו של בית הדין הרבני הייתה כוונה להכנסת הדין הדתי לדין האזרחי – אך הדיינים עשו זאת בחכמה ולא שמו את נימוק הבגידה בפוקוס. אנחנו, העוסקים במלאכה והמתדיינים בהליכי גירושין, נצטרך לשים לב טוב טוב האם מגמת בית הדין הרבני ממשיכה בדרך זו של ערבוב שני הדינים – הדתי והאזרחי –  ואם כן, חובתנו המוסרית, המשפטית והאישית היא למנוע זאת".

למקור המאמר
Scroll Up